פלוגות הגיוס של בית"ר – הבדלי גרסאות

שינוי ש"ץ ל-שץ בשמו של גרשון שץ
מאין תקציר עריכה
(שינוי ש"ץ ל-שץ בשמו של גרשון שץ)
ברחובות למשל פעלה הקבוצה תחת "גדוד העבודה ע"ש [[זאב טיומקין]]". ב[[ראש פינה]] הקימו עולים יוצאי [[רומניה]] ו[[פולין]] את "פלוגת חלוצי בית"ר בגליל", ובמסגרתה עסקו בחקלאות ואריזת טבק.
 
ההחלטה על הקמת הפלוגות התקבלה הכינוס העולמי הראשון של בית"ר שהתקיים ב[[דנציג]] באפריל [[1931]]. שם הוחלט כי העולים הבית"רים אל [[ארץ ישראל]] יגויסו למסגרת עבודה תחת מה שכונה "צבא עבודה" לתקופה של שנתיים, עם הגיעם ארצה. בקיץ של אותה שנה "שלטון בית"ר", המוסד העליון של התנועה, מינה הנהגה לפלוגות העבודה בארץ ישראל, ובראשה הועמד [[גרשון ש"ץשץ]]. במסגרת הפלוגות אורגנו למעלה מ-200 צעירים וצעירות לכדי קבוצות בשבע מושבות. הוחלט כי כל פלוגה רשאית לבחור מה יהיה אורח החיים החברתי בה (כגון קומונה או קואופרטיב), כל עוד יתקיים החופש המרבי לכל אחד מחבריה. בשנת [[1935]] הוחלט כי הגיוס לפלוגות יחול גם על חברי בית"ר בארץ ישראל, והשם השתנה ל"פלוגות הגיוס של בית"ר".
 
מספרם של המגויסים עלה לכדי 800 אנשי פלוגה ב-18 מוקדים בארץ. מספר זה עלה בעקבות [[עליית אף על פי]] אשר בית"ר והארגונים הרוויזיוניסטיים קיימו. עיקר הפעילות התמקדה בחקלאות, שמירה, קליטת ופיזור מעפילים ואימון צבאי. הרוב המוחלט של הפלוגות היווה גם בסיסי אצ"ל. בישובי הספר היקנו הפלוגות בפעולותיהן ביטחון אך בד בבד גם היוו מוקד חברה ותרבות לתושבי המקום.
513

עריכות