חיים הלל פריד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Profesoe (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Profesoe (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==תולדות חייו==
נולד לר' [[אליעזר יצחק פריד]], ראש [[ישיבת וולוז'ין]] ולרבקה בתו של ר' [[יצחק מוולוז'ין]]. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק ב[[וולוז'ין]]. נלקח על-ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת [[תרי"ג]] ([[1853]]) נפטר עליו אביו בהיותו בן שש-עשרה ולדבריו 'לא זכה ללמוד תורה ממנו'.{{הערה|‏ הקדמתו לספר חוט המשולש.}} בשנת [[תרכ"ה]] ([[1865]]), לאחר שר' [[יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] עזב את וולוז'ין לכהן ברבנות העיר [[בריסק]], נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין, אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה.

לאחר שנסגרה הישיבה בשנת [[תרנ"ב]] ([[1892]]), עמד פריד בראש מסע השתדלנות לפתיחת הישיבה מחדש שצלח בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) בדמות הקמת [[כולל]] 'קיבוץ ברודסקי' בשנת [[תרנ"ה]] ([[1899]]), שבראשו עמד גיסו ר' מאיר נח לווין, ופתיחת הישיבה מחדש בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]).
 
בשנת [[תרמ"ב]] ([[1882]]) ערך והוציא לאור את הספר [[שו"ת]] [[חוט המשולש]], הכולל תשובות בהלכה, חילוקים ופלפולים מאביו ר' [[אליעזר יצחק פריד]], סבו ר' [[הלל פריד]] ואבי זקנו ר' [[חיים מוולוז'ין]]. בהקדמה לספר לא חתם בשמו אלא בדרך רמז: {{ציטוטון|ואני תפלה כי ירפאני ה'... ואזכה להוציא לאור גם יתר הכ"י מא"א הגאון ז"ל... בזכות שלשת אבות אלו הגאונים אשר בם אתפאר וכל עודי ב'''חיים''' את'''הלל''' כי נקראתי בשמותם}}.
שורה 11 ⟵ 13:
 
==המאבק סביב משרתו==
גם לאחר שהחלים פריד לא שב למשרתו בישיבת וולוז'ין. לטענת צינוביץ: {{ציטוטון|באלה השנים עשה נסיון רבי חיים הלל פריד, בנו של רבי אליעזר יצחק, להשתמש בתגה זו והתחיל מגיד שיעורים על ידו של הנצי"ב, אבל נסיון זה היה זמני בלבד. רבי חיים הלל בעצמו בא לידי הכרה שהוא אינו האיש המוכשר מכמה בחינות לתפוס משרה רבת אחריות זו וויתר על זכותו}}.{{הערה|‏ '''עץ חיים''', עמ' 255.}}

ברם, נראה שסביב שנת [[תר"ל]] ([[1870]]), ביקש פריד לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך [[הנצי"ב]] מיאן. פריד גייס לעזרתו את ר' [[אליהו חיים מייזל]], תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של [[לומז'ה]], השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב תקיף בניסוחו:{{ציטוט|תוכן=לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב המגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.|מקור= מ' רבינוביץ, '''קובץ על יד''', ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל}}
 
באותו מכתב הציע הרב מייזל למנות למשרת משנה ראש הישיבה, באופן זמני, את ר' אברהם דב מאיהומן חתנו של ר' [[אליעזר יצחק פריד]], 'עד אשר ישלח ד' רפואתו לכבוד הרב הגדול מ' חיים הלל נ"י', אך בסופו של דבר מונה למשרה ר' [[רפאל שפירא]].
==צאצאיו==
ר' חיים הלל הותיר אחריו שני בנים: ר' שמואל מרבני [[ווילנא]] ואליעזר יצחק, ובנותיו: פרידה אשת ר' מנחם לונץ בנישואיה הראשונים. נישאה בשנית לר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי ובניהם הם פרופ' [[חיים הלל בן-ששון]] ופרופ' יונה בן-ששון (אביו של פרופ' [[מנחם בן ששון]]).; רעכל, אסתר, ובתיה.