וידוי מעשרות – הבדלי גרסאות

נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלה
(אין הבדלים)

גרסה מ־17:06, 8 באוגוסט 2010


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים ריקים [ ארבעה טורים ושולחן ערוך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

וידוי מעשרות
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרק י"ד, פסוק כ"ח
משנה משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה י'
משנה תורה שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זרעים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זרעים, פרק מעשר שני ונטע רבע"י, הלכה י"א
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה תרז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וידוי מעשרות הוא מצוות עשה לומר את נוסח וידוי המעשרות לאחר ביעור מעשרות בבית המקדש.

מועד הוידוי

זמן אמירת הוידוי הוא לאחר השלמת ביעור המעשרות, הנעשה בערב יום-טוב הראשון של פסח, בשנה הרביעית ובשנה השביעית למניין שנות השמיטה. אולם, הוידוי לא היה נעשה מיד לאחר הביעור, מפני שלאחר הביעור היו משאירים מעשר שני ונטע רבעי, מהם אסור לאכול לאחר הוידוי, כדי לאכלם בירושלים במשך ימי חול המועד הפסח. הלכך דחו את הוידוי עד מנחה של יום טוב האחרון של פסח.

נוסח הוידוי

”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב; וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה; וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ; וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים; וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ” (דברים, כ"ו, ה-ט)

החייבים במצווה

כהנים, לויים[1], ישראלים וממזרים חייבים במצוות וידוי מעשרות. גר תושב ועבדים משוחררים פטורים, מפני שאין להם חלק בארץ, ואינם יכולים להתוודות "ואת האדמה אשר נתת לנו".

הערות שוליים

  1. ^ כהנים ולווים מתוודים אף על פי שבוידוי נאמר "ואת האדמה אשר נתת לנו", ולהם אין נחלה בארץ, משום שיש להם ערי מגרש