הבדלים בין גרסאות בדף "וידוי מעשרות"

נוספו 277 בתים ,  לפני 9 שנים
עריכה
(עריכה)
{{סוגיה|
|מקרא={{תנ"ך|דברים|יד|כחכו}}
|משנה={{משנה|מעשר שני|ה|י}}
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|זרעים|מעשר שני ונטע רבעי|יא}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''וידוי מעשרות''' ב[[הלכה]] הוא [[תפילה]] הנאמרת לאחר [[ביעור מעשרות]]. נוסח התפילה מופיע ב[[מקרא]], ועל כן חובת אמירת התפילה נחשבת ל[[מצוות עשה]] [[מדאורייתא]]. הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה של הכרזה על עשיית מעשה טוב.
'''וידוי מעשרות''' היא [[מצוות עשה]] לומר את נוסח וידוי המעשרות לאחר [[ביעור מעשרות]] ב[[בית המקדש]].
 
==מועד הוידוי==
זמן אמירת הוידויהווידוי הוא לאחר השלמת ביעור המעשרות, הנעשה בערב יום-טוב הראשון של [[פסח]], בשנה הרביעית ובשנה השביעית למניין שנות ה[[שמיטה]]. אולם, הוידויהווידוי לא היה נעשה מיד לאחר הביעור, מפני שלאחר הביעור היו משאירים [[מעשר שני]] ו[[נטע רבעי]], מהם אסור לאכול לאחר הוידויהווידוי, כדי לאכלם בירושלים במשך ימי חול המועד הפסח. הלכך דחו את הוידויהווידוי עד מנחה של יום טוב האחרון של פסח.
 
==נוסח הוידויהווידוי==
{{ציטוטון|בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. |[[דברים]], כ"ו, יג-טו}}
 
==החייבים במצווה==
כהנים, לויים<ref>כהנים ולווים מתוודים אף על פי שבוידוישבווידוי נאמר "ואת האדמה אשר נתת לנו", ולהם אין נחלה בארץ, משום שיש להם ערי מגרש</ref>, ישראלים ו[[ממזר]]ים חייבים במצוות וידוי מעשרות. [[גר תושב]] ועבדים משוחררים פטורים, מפני שאין להם חלק בארץ, ואינם יכולים להתוודות "ואת האדמה אשר נתת לנו".
 
==הערות שוליים==
משתמש אלמוני