צאת הכוכבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12:
{{ציטוט|תוכן=מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? ... משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר: צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: "ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים", ואומר: "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".|מקור=תוספתא ברכות, פרק א, הלכה א (על פי גרסת הבבלי ברכות, ב, ב)}}
 
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] המושג אינו מוזכר כלל, וגם ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] אינו מרבה להזכיר אותובהקשריםאותו בהקשרים הלכתיים, מלבד בדיון הספציפי לגבי התוספתא הנ"ל. עם זאת בשני מקומות מוזכרת בחלק ה[[סתמא דגמרא|סתמאי]] של הבבלי קביעה פסקנית: {{ציטוטון|1=קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא}}, ובעברית: מקובל וידוע לנו שעד צאת הכוכבים - יום הוא.
 
הפרשנים והפוסקים זיהו את המושג 'צאת הכוכבים' המופיע בתוספתא ובבבלי עם קריטריון המופיע במקום אחר בתלמוד, לפיו הלילה אינו מתחיל באופן ודאי עד שניתן יהיה להבחין בשלושה כוכבים בינוניים בשמיים, ואז מסתיים פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות' שהוא ספק מן היום וספק מן הלילה. כתוצאה מכך, השתרש המושג 'צאת הכוכבים' בספרות ההלכתית כמושג המציין את הרגע שבו מסתיים בין השמשות ומתחיל הלילה באופן ודאי.