הבדלים בין גרסאות בדף "וידוי מעשרות"

אין תקציר עריכה
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''וידוי מעשרות''' ב[[הלכה]] הוא [[תפילה]]נוסח הנאמרתהנאמר לאחר [[ביעור מעשרות]]. נוסח התפילההוידוי מופיע ב[[מקרא]], ועל כן חובת אמירת התפילהאמירתו נחשבת לכ[[מצוות עשה]] [[מדאורייתא]]. הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה של הכרזה על עשיית מעשה טוב.
 
==מועד הוידוי==
זמן אמירת הווידוי הוא לאחר השלמת ביעור המעשרות, הנעשה בערב יום-טוב הראשון של [[פסח]], בשנה הרביעית ובשנה השביעית למניין שנות ה[[שמיטה]]. אולם, הווידוי לא היה נעשה מיד לאחר הביעור, מפני שלאחר הביעור היו משאירים [[מעשר שני]] ו[[נטע רבעי]], מהם אסור לאכול לאחר הווידוי, כדי לאכלם בירושלים במשך ימי חול המועד הפסח. הלכך דחו את הווידוי עד לזמן [[תפילת מנחה]] של יום טוב האחרון של פסח.
 
==נוסח הווידוי==
 
==החייבים במצווה==
כהנים, לויים<ref>כהנים ולווים מתוודים אף על פי שבווידוי נאמר "ואת האדמה אשר נתת לנו", ולהם אין נחלה בארץ, משום שיששגם להםהם קיבלו נחלה מסוימת ("ערי מגרש")</ref>, ישראלים ו[[ממזר]]ים חייבים במצוות וידוי מעשרות. [[גר תושב]] ועבדים משוחררים פטורים, מפני שאין להם חלק בארץ, ואינם יכולים להתוודות "ואת האדמה אשר נתת לנו".
 
==הערות שוליים==