אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – הבדלי גרסאות

פסוק זה, המוזכר ב[[ספר ירמיהו]] וב[[ספר יחזקאל]], משמעותו היא שבנים נושאים את ה[[עבירה|עוונות]]יהם של אבותיהם. הפסוק מובא כתיאור מצב קיים ובתקווה לעתיד בו המציאות הזאת תשתנה וכל אחד יהיה אחריאחראי לעוונותיו הוא, ולא ישא באחריות לעוונות אבותיו.

הסוגיה הזאת מערערת את יסודות תפיסת [[תורת הגמול]] על ידי הרחבת גבולות האחריות מעבר לאחראיותלאחריות האישית של האדם על מעשיו ובהתאם לכך הצגת האפשרות של ענישה על מעשים שביצע אחר - אחד האבות.

[[קטגוריה: האמונה היהודית]]

[[קטגוריה: מוסר]]