צפק – הבדלי גרסאות

נוספו 249 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
הגהה, ויקיזציה
(סיום {עבודה})
מ (הגהה, ויקיזציה)
[[קובץ:Gray1040.png|שמאל|ממוזער|250px|הדופן האחורית של הבטן במבט קדמי לאחר שהוצאו ממנה איבריהּ.; הצפק הדפניהדופני צבוע כחול.]]
'''צפקצֶפֶק''' (בלועזית: '''פריטונאום'''; [[טרמינולוגיה אנטומיקה|TA]]: Peritoneum) הוא [[קרום נסיובי]] דק ושקוף העוטף את דפנות חלל הבטןה[[בטן]] ואת חלקם הגדול של ה[[איבר]]ים בחלל הבטן. לצפק שתי שכבות, הצפק הדָּפְנִיהדופְנִי (Peritoneum parietale) צמוד לדפנות חלל הבטן, והצפק הקִרְבִּי או צפק הקרביים (Peritoneum viscerale) צמוד לאיבריםל[[קרביים|איברים הפנימיים]]. בין שתי השכבות נמצא נוזל מסכך המופרש על ידי הצפק, המקטיןאשר מקטין את החיכוךה[[חיכוך]] בעת תנועת האיברים בחלל הבטן.
 
בשלב ה[[עובר]]י מתחילים איברי הבטן את התפתחותם מחוץ לתחומי הצפק, וחלקם חודרים לתוכו ומשלימים שם את התפתחותם. יש בהם שחודרים אך מעט לאזור הצפק (למשל ה[[כליה|כליות]]) או שהם נכנסים עד לדרגה שהם עטופים חלקית בצפק קרבי (למשל [[המעי הגס]] העולה והמעי הגס היורד). על איברים אלו אומרים שהם מאחורי הצפק (retroperitoneale). איברים אחרים כגון ה[[קיבה]] ו[[המעי הדק]] חודרים במלואם לאזור הצפק והם עטופים לחלוטין בצפק קרבי.
 
יחד עם האיברים התוך-צפקיים, נמשכים לתוך אזור הצפק גם [[כלי דם|כלי הדם]] וה[[עצב]]ים שלהם. הללו עוברים בתוך שכבה כפולה של צפק המכילה [[רקמת חיבור]] רפה ו[[שומן]]. לאיברים שנכנסו במלואם יש יכולת תנועה התלויה באורכו של הקרום הכפול המעגן אותם לדפנות הבטן.
 
כאשר האיברים גדלים הם ממלאים לחלוטין את חלל הבטן ומותירים רק חלל פוטנציאלי בין הקרום הדפניהדופני לקרום הקרבי. החלל הפוטנציאלי, המכונה [[חלל הצפק]] (Cavitas peritonealis), מכיל כמות קטנה של נוזל סיכוך. ב[[זכר]]ים חלל הצפק שלם, וב[[נקבה|נקבות]] הוא פתוח דרך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרות]], ה[[רחם]] וה[[נרתיק]].
 
==חלקי הצפק==
[[קובץ:Gray1035.png|שמאל|ממוזער|250px|סכמה של חתך במישור חיציחִצי (סגיטאלי) של [[חלל הבטן]]. חלל הצפק העיקרי צבוע אדום, ובכחול אמתחואמתח הפדר בכחול]]
לחלקיו השונים של הצפק ניתנו שמות. החלוקה הראשונה היא לחלל העיקרי של הצפק ולחלל נוסף המכונה [[אמתח הפדר|אַמְתַּח הַפֶּדֶר]] (Bursa omentalis) הקשורים ביניהם בפתח בשם [[נקב הפדר]] (Foramen omentale; Foramen epiploicum).
 
בחלק הקדמי של הבטן בולט [[הפדר הגדול|הפֶּדֶר הגדול]] (Omentum majus), מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של ה[[קיבה]], המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי, ל[[סרעפת]] ול[[טחול]]. הפדר הגדול מגיע עד לאגןל[[אגן]] ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה [[הפדר הקטן]] (Omentum minus) עד ל[[כבד]].
 
איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדפנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. מלבד כלי דם ועצבים, בין שכבות הצפק נמצאים מבנים חוץ-צפקיים נוספים ברקמת חיבור רפה המכילה שומן ו[[מערכת הלימפה|קשריות לימפה]]. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל [[מצע המעי]] (Mesenterium) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הדק (למעט ה[[תריסריון]] שהוא מאחורי הצפק) ומצעו[[מצע המעי הגס הרוחבי]] (Mesocolon transversum) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הגס הרוחבי. לאיברים עם מצע יש יכולת תנועה בחלל הבטן.
 
=== חלוקות משניות ===
חלוקות משניות של חלקי הצפק מאפשרות ציון מדויק יותר של חלקיו. צפק כפול המחבר בין איבר לאיבר או בין איבר לדפנות הבטן מכונה רצועה.; למשל [[רצועת הקיבה והטחול]] (Ligamentum gastrosplenicum; Ligamentum gastrolienale), [[רצועת הקיבה והמעי הגס]] (Ligamentum gastrocolicum) ורצועתו[[רצועת הקיבה והסרעפת]] (Ligamentum gastrophrenicum), שהן כולן בעצם חלקיו של הפדר הגדול.
 
כפלים בצפק שיוצרים אזורים סגורים הפתוחים לחלל הצפק או אזורים עיוורים מכונים נִסְגוֹתנְסַגוֹת (ביחיד: נִסְגָּה; Recessus). אמתח הפדר הוא דוגמה לנִסְגָּה כזו. קמטים (plicae) בצפק נוצרים בדרך כלל במקומות בהםשבהם מכסה הצפק צינור כלשהו או שאריות מבנה עוברי.; למשל, קמט הטבור האמצעי (Plica umbilicalis mediana), המכסה שארית ממבנה עוברי שהתנוון.
 
== לקריאה נוספת ==
<div style="direction: ltr;">
* Moore KL, '''Clinically Oriented Anatomy''', 3<sup>rd</sup> Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 152-159, 1992 ISBN 068306133X.
</div>