הנדסת תחבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור. פרטים בדף השיחה
שורה 3:
 
בעבר הוכח כי תחבורה יעילה הינה קריטית להתפתחותן של עיר בפרט ומדינה בכלל. תחבורה יעילה מאפשרת מסחר יעיל ואיכותי, היא מעלה את [[איכות חיים|איכות החיים]] של התושבים וכן מאפשרת קירוב יישובי ה[[פריפריה]] לערי המרכז.
 
 
בעבר מהנדס התחבורה היה מהנדס אזרחי לכל דבר אשר עסק במדעי התחבורה,כבר בעבר נהגו לפלס דרכים לצורך מעבר בטח ומהירשל סחורות על מנת לקשר בין עיירות ושווקים תוך כדי המנעות ממפגעים ושודדי דרכים.
כיום עם ההתקדמות לעידן המודרני התרחב הצורך בניוד אנשים וסחורות ממקום למקום בקלות,נוחות ויעילות.כמו כן התפתחו אמצעי התחבורה וכיום ניתן לבחור במגוון רחב של חלופות.
על מהנדס התחבורה לזהות את הצורך בניוד ונגישות לתכנן את הדרך הדרך היעילה ביותר להשגת נגישות זו החל משלב הכדאיות הכלכלית וההצדקה בדרך זו ועד התכנון הפיסי של מבנה המיסעה הדרושה ליישום זה.
 
מהנדסי התחבורה עוסקים בתכנון תחבורה בשני מקצועות תחבורה עיקריים:
*תכנון פיזי הנדסי (תכנון מיסעות) של [[כביש]]ים, [[מסילת רכבת|מסילות ברזל]], סוללות עפר, [[גשר]]ים תומכים, הפרדות מפלסיות וכדומה. התכנון מתייחס הן להיבט ה[[פיזיקה|תכן-פיזיקלי]], והן להיבט ה[[גאומטריה|גאומטרי]].
*תכנון ותפעול דרכים - תכנון דרכים ו[[צומת|צמתים]] והתאמתם הן לסביבה בשטח (מרחקי ראות בצמתים, רוחב הכבישים, הצבת תמרורים וכו') והן התאמתם לסביבה העירונית והאזורית על ידי ביצועי סקרים ושימוש בידע שנצבר במשך השנים. לאחר תכנון ויישום הדרכים יש צורך בתפעול נכון שלהן על ידי שימוש נרחב ב[[סטטיסטיקה]] ו[[תוכנת מחשב|תוכנות מחשב]] חדישות.
 
*תכנון תחבורה עוסק ביחסי הגומלין שבין מערכת התחבורה למערכת הפעילויות ושימושי הקרקע.
תחום זה כולל לימוד ויישום כלים לסיוע בקבלת החלטות בנושאים הקשורים למערכות תחבורה.
תוך כדי דיון בתפקידה של מערכת התחבורה וחשיבות שילובה הנכון במערכת העירונית, מודלים לחיזוי הביקוש והתפקוד של מערכות תחבורה, נתונים נדרשים לפיתוח מערכות חיזוי תחבורה וגישה להערכת אלטרנטיבות.
 
*תחבורה ציבורית- הכוללים תכנון תדירויות ומרווחים, תכנון לוחות זמנים, תהליך זימון כלי רכב וצוותים, תכנון מסלולי קווים ורשת מסלולים, אמינות תחבורה ציבורית, נתיבים בלעדיים לאוטובוסים.
מערכות מסילתיות ובתחבורה אווירית, ותכנון מסופי תחבורה ציבורית.
*הנדסת תנועה עוסקת ביישום חזונו של מתכנן התחבורה מבחינת ניתוב,מספר מסלולים,תוכניות רמזור,תכנון מרחב עירוני (זכויות דרך),תכנות תחנות אוטובוס,מפרצים וכד'.
 
*מערכות תחבורה חכמות - ITS העולם נמצא כיום בשלב מתקדם של פיתוח ושילוב מידע טכנולוגי לתשתיות תחבורה.
דוגמאות לכך ניתן למצוא במערכות בקרה חכמות בכבישים מהירים (כגון נתיבי איילון), במערכת גביה אוטומטית בכביש חוצה ישראל, מיפוי זמני נסיעה בעזרת GPS וטלפונים סלולאריים, פיתוח כרטיס חכם לתחבורה ציבורית ועוד.
 
לצד אלה ישנם מהנדסי תחבורה המתמחים בתכנון [[תעופה|תחבורה אווירית]] ו[[שדה תעופה|שדות תעופה]].
שורה 30 ⟵ 14:
נושא '''הבטיחות בדרכים''' - בעיית ה'קטל בדרכים' ב[[ישראל]] הינה החמורה ביותר בעולם המערבי. אחת ממטרות עבודתו של מהנדס התחבורה הישראלי היא בדיקת שיטות שונות לשיפור הבטיחות בכבישים, בתנועת [[רכבת|רכבות]] וכן בנתיבים אוויריים<ref>‏[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1048259.html הוּ‏רד דירוג בטיחות הטיסה בישראל ("הארץ")]‏</ref>.
 
==פיתוח תשתיות לאומיות בישראל==
כדי להגשים תוכנית זו יש צורך בפיתוח נרחב של תשתיות לאומיות, ואנו אכן עדים היום להתעוררות חסרת תקדים של פרויקטי תשתית בתחומי כבישים, רכבות, נמלי ים ואוויר, אנרגיה, מים וסביבה, בהיקפים של מעל לכ - 70 מיליארד ₪ בשנים הקרובות. אומדנים של קצבי הפיתוח של התשתיות עד לשנת 2050 אשר בוצעו במסגרת פרויקט "מישראל 2020 ל - 2050" במוסד נאמן בטכניון מצביעים על כך שכמות התשתית תגדל פי 2 עד פי 5 ב- 20 השנים הקרובות.משמעות הדבר היא שתוך שניים עד שלושה עשורים כ - 2/3 מהתשתיות במדינה תהינה חדשות מבחינה כרונולוגית, ולפיכך האתגר שעומד בפנינו הוא לא רק להשלים בינוי אדיר זה בקצב ובתקציבים המתאימים, כי אם גם לפעול שהוא יהיה חדשני מבחינה טכנולוגית. אם מדינת ישראל תעמוד באתגר זה היא תמצא את עצמה בעמדת יתרון כבר בתחילת המאה ה- 21 על פני מדינות מפותחות וזאת הודות לתשתית לאומית מודרנית ויעילה אשר בה משולבים הישגי הטכנולוגיה העדכניים ביותר.
לפי מדדי פיתוח תשתיות, מדינת ישראל תשקיע בתחבורה עד לשנת 2050 פי 2 יתר מכל תחום תשתיות אחר (בינויי,מים,ניהול פסולת,איכות אויר,אנרגיה) [בהתבסס על נתונים מפרויקט "ישראל 2020 ל - 2050", פרופ' אדם מזור, מוסד נאמן בטכניון]
 
==לימודי הנדסת תחבורה==
לימודי הנדסת תחבורה הם לימודים רב-תחומיים באופן מובהק:
בנוסף לקורסי הבסיס ה[[מדע]]יים (קורסים מדעיים בתחומי ה[[פיזיקה]], ה[[כימיה]] וה[[מתמטיקה]]), קורסי היסוד הפקולטיים, וקורסים הקשורים במדעי התחבורה, ניתן גם ללמוד על בסיס בחירה אישית קורסים הקשורים ב[[אדריכלות]] (בינוי ערים), [[הנדסת תעשייה וניהול]] (חקר ביצועים וקורסים הקשורים ב[[כלכלה]]), [[הנדסת חשמל]] (מבוא לבקרה ומבוא ל[[הנדסת חשמל]]) ו[[הנדסת גיאו-אינפורמציה]] ומיפוי (מערכות מידע גאוגרפי, מסדי נתונים גיאו-מרחביים). מהנדס התחבורה הוא, אם כן, מהנדס בעל ידע רחב בשלל תחומים, ויכול להתמחות במגוון כיוונים ונושאים.
מעמדו המקצועי של מהנדס התחבורה דומה למקצועות חופשיים כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון, אך עם זאת יכול מהנדס התחבורה לשמש כיועץ בתחומו.
 
על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון במגבלות מסוימות. על מנת להפוך למהנדס מורשה, ולהסיר מגבלות אלו,יש להתמחות בתחום מסויים (תכנון תחבורה,תנועה,גיאומטריה,תכנון פיסי וכד') במשך 3 שנים.
 
 
בישראל נלמדת הנדסת תחבורה רק ב[[הטכניון|טכניון]] שב[[חיפה]] כחלק מן הפקולטה ל[[הנדסה אזרחית]]. הלימודים נמשכים כ-4 שנים, ובסיומם מקבלים הבוגרים תואר B.Sc בהנדסת תחבורה.
 
תואר שני ודוקטורט בתחום הנדסת תחבורה ניתן ללמוד רק בטכניון (או במוסדות רבים בחו"ל).
ממסלולי הלימוד המוצעים לסטודנטים מצטיינים כחלק מהשתלמותם לתואר הם רב גוניים - במקצועות המדעים המדויקים, מדעי החברה, תכנון צמתים דרכים ותשתיות, חקר בצועים ותכנון אורבני, הדרושים לתפקוד מהנדס התחבורה.
תוכנית הלימודים המוצעת נועדה לספק את הכלים ובסיס המיומנויות הנדרש ממהנדס התחבורה בעולם משתנה של טכנולוגיה שבו קיימת הקפדה על יצירת סביבה בת-קיימא.
 
==קישורים חיצוניים==