הבדלים בין גרסאות בדף "קונטרס (כתב עת)"

מ
הגהה, ויקיזציה
מ (הגהה, ויקיזציה)
[[קובץ:Cuntres.PNG|שמאל|ממוזער|250px|סריקת[[עמוד אחדשער|עמוד הגליונותהשער]] של גיליון י"ד בניסן תרע"ט]]
'''קונטרסקוּנטרס''' או בשמו המלא,: "'''קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים"''', היה בטאונה[[ביטאון|ביטאונה]] של מפלגת [[אחדות העבודה]] ובמידה מסוימת היה גם בטאוןביטאון [[ההסתדרות]] לפני ייסוד [[דבר (עיתון)|דבר]]. כתב העת ראה אור כשבועון בין השנים [[1919]] - [[1930]] ו-[[1943]] - [[1945]]. מקור השם "[[wikt:קונטרס|קונטרס]]" -פירושו חוברת העוסקת בנושא מסוים, (מ[[לטינית]]: commentarius - פנקס רשימות), חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
 
עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]], ולאחר שהקים את "דבר" והיה לעורכו, ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גליונותגיליונות מסוימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גיליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס [[כתב עת ספרותי|מוסף ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]], בשם "[[האדמה (כתב עת)|האדמה]]", אך לאחר [[רצח יוסף חיים ברנר וחבריו|רצח ברנר]] פסקהפָּסקה הוצאת המוסף.
 
כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]], שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם", [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]]; ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]], היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], אברהם תרשיש, [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".
 
מעל גליונותגיליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד [[גדוד העבודה]]. העיתון היה מפלגתי מובהק, ועמד כנגד עיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". חוקרת התקופה, [[אניטה שפירא]], מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "[[דאר היום]]", עיתונו ה"[[ימין פוליטי|ימני]]" של [[איתמר בן-אב"י]], שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה [...] בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏.<ref>‏אניטה שפירא, '''ברל''', עמודיםעמ' 232, 242.‏</ref>. "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "[[הפועל הצעיר]]" והקמת [[מפא"י]] ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".
 
כאשר, ב-[[1943]] עמדה שוב מפא"י על סף [[מפא"י#הפילוג - 1944|פילוג]], חידשו המזוהים עם רעיונות "אחדות העבודה" ([[מפא"י#סיעה ב'|סיעה ב']]) את הופעת "קונטרס" בעריכת [[יחיאל הלפרן]], אך כעבור שנה וחצי הופסקה שוב הופעתו.
 
==לקריאה נוספת==
* [[גצל קרסל]], '''כרך מפתח לשנים תרע"ט-תש"ה''', תשכ"ז .
* [[אניטה שפירא]], '''ברל''', [[עם עובד]], 1980, עמודיםעמ' 232, 243-242 242–243.
==קישורים חיצוניים==
* [http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/press/1113423467 קונטרס], באתר תנועת העבודה הישראלית
 
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
{{שבועונים בישראל}}
[[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]]
[[קטגוריה:שבועונים בישראל]]
 
{{אין בינוויקי|14:31, 12 באוגוסט 2010 (IDT)}}