פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הרחבה
{{אין תמונה|גבר}}
'''אברהם שפירא''' ('''פצ'י''') (נולד ב-[[1935]] ב[[חיפה]]) הוא [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי ממובילי "[[חוג שדמות]]" לגיבוש זהות [[יהדות|יהודית]] - [[חילונים|חילונית]].
 
אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של [[ארץ ישראל העובדת]]. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "[[חוגים]]", שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
חבר קיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]] משנת [[1955]]. היה [[רועה צאן]] ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962 למד לימודי [[יהדות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. תוך כדי תקופה זו ייסד וערך את כתב העת "[[שדמות]]", ויצר גשר בין גדולי הרוח היהודית ו[[חכמת ישראל]] בירושלים, [[מרטין בובר]], [[שמואל הוגו ברגמן]], [[גרשם שלום]], [[עקיבא ארנסט סימון]], [[נתן רוטנשטרייך]], ואחרים - לבין [[התנועה הקיבוצית]] ובייחוד הדור השני בה.
 
בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית ("חוג שדמות"). יזם יחד עם [[עמוס עוז]], סמוך ל[[מלחמת ששת הימים]], את הקובץ "[[שיח לוחמים]]" והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית, והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.
 
בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968–1991 שימש חבר מערכת "[[ספרית אפקים]]" בהוצאת [[עם עובד]]. אז ייסד את ספריית "[[ארון ספרים יהודי]]" בהוצאת עם עובד, שהוא עורכה. במסגרות אלה יזם ויילד ספרים וחיבורי-יסוד רבים, טיפח וליווה סופרים, הוגים וחוקרים. עשה עבודת דוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של [[אוניברסיטת תל אביב]], נושא העבודה היה: "מבנים דואליים בהגותו של [[מרטין בובר|מ.מ. בובר]].", היא נעשתה בהדרכת פרופסור [[אוריאל טל]] ואושרה ב-1984.