הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה עולים"

נוספו 1,617 בתים ,  לפני 10 שנים
הרחבה
(הרחבה)
==הקמת מחנות העולים==
 
בסביבות תחילת 1947 הגיעה [[הסוכנות היהודית]] להסדר עם הבריטים על פיו יורשו 2250 מהשוהים במחנות המעצר ב[[קפריסין]] להגיע ל[[ארץ ישראל]] על בסיס ה[[סרטיפיקט]]ים של הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם למחנה עולים ב[[קרית שמואל]] שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של [[משטרת המנדט]]. [[הסוכנות היהודית]] היתה אחראית לניהול הפנימי של המחנות בעתלית ובקריית שמואל ושירותי בריאות נתנו על ידי ארגון [[הדסה]]. בהתאם לכך הוצג מחנה העולים ב[[קרית שמואל]] כמחנה עולים ראשון, בעל קיבולת של כ-700 עולים {{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקרית שמואל|1947/02/07|02001|||Ad}}}}. בחצי הראשון של שנת 1947 הוקם גם בית עולים נווה חיים ליד [[חדרה]] עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או קריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים היה כשלושה שבועות {{הערה|1=Memorandum by Ch. Yassky, 18 July 1947 in Jewish Agency for Palestine, Yehoshua Freundlich, Zvi Ganin, '''Political Documents of the Jewish Agency: January-November 1947''', pages 468-469}}
מחנה עולים ראשון הוקם על ידי [[הסוכנות היהודית]] ב[[קרית שמואל]] עוד בתחילת 1947 ונקלטו בו 700 עולים ששוחררו מ[[מחנה המעצר בעתלית]] {{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקרית שמואל|1947/02/07|02001|||Ad}}}}. לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים, בין השאר מחנה עולים ליד [[כפר אז"ר]] בעל קיבולת של 200 נפש {{הערה|{{דבר||מחנה עולים מוקם ליד כפר אז"ר|1947/02/02|00418}}}}. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז ב[[מחנה המעצר בעתלית]] (בה היו 1,400 עולים בנובמבר), בקרית שמואל וב[[חדרה]] {{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201}}}}.
 
מחנה עולים ראשון הוקם על ידי [[הסוכנות היהודית]] ב[[קרית שמואל]] עוד בתחילת 1947 ונקלטו בו 700 עולים ששוחררו מ[[מחנה המעצר בעתלית]] {{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקרית שמואל|1947/02/07|02001|||Ad}}}}. לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים, בין השאר מחנה עולים ליד [[כפר אז"ר]] בעל קיבולת של 200 נפש {{הערה|{{דבר||מחנה עולים מוקם ליד כפר אז"ר|1947/02/02|00418}}}}. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז ב[[מחנה המעצר בעתלית]] (בה היו 1,400 עולים בנובמבר), בקרית שמואל וב[[חדרה]] {{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201}}}}.
לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם, עוד לפני תום [[המנדט הבריטי]], התגבר זרם העולים ל[[ארץ ישראל]] והם שוכנו על ידי הסוכנות היהודית במחנות עולים נוספות שהוקמו במחנות צבא שפונו על ידי [[הצבא הבריטי]] במרכזי היישוב היהודי. בשלב זה הוקם [[מחנה העולים בפרדס חנה]] וכן, הוקמו מחנות ב[[רעננה]], [[מעברת שבות עם|בית ליד]], [[בנימינה]] ו[[ראש העין]]. לאחר מכן הוקמו מחנות עולים בישובים: [[באר יעקב]] (על חלק ממחנה [[צריפין]]), קריית אליהו ([[חיפה]]), [[קרית מוצקין]] (מחנה צבאי מול תחנת הרכבת), [[רחובות]] (בדרום העיר) ו[[ירושלים]] (באזור תלפיות) <ref>מרים קצ'נסקי, ‏[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12939 "המעברות"], מתוך: עולים ומעברות, 1948 - 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח</ref>. במחנות העולים שוכנו רק עולים אשר לא הסתדרו לבד הודות ליוזמה אישית או קרובים בישראל. המחנות פעלו במתכונת [[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] באירופה, כאשר [[הסוכנות היהודית]] דואגת לכל מחסורם של העולים עד עזיבתם את המחנה.
 
לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם, עוד לפני תום [[המנדט הבריטי]], התגבר זרם העולים ל[[ארץ ישראל]] והם שוכנו על ידי הסוכנות היהודית במחנות עולים נוספות שהוקמו במחנות צבא שפונו על ידי [[הצבא הבריטי]] במרכזי היישוב היהודי. בשלב זה הוקם [[מחנה העולים בפרדס חנה]] וכן, הוקמו מחנות ב[[רעננה]], [[מעברת שבות עם|בית ליד]], [[בנימינה]] ו[[ראש העין]]. לאחר מכן הוקמו מחנות עולים בישובים: [[באר יעקב]] (על חלק ממחנה [[צריפין]]), קריית אליהו ([[חיפה]]), [[קרית מוצקין]] (מחנה צבאי מול תחנת הרכבת), [[רחובות]] (בדרום העיר) ו[[ירושלים]] (באזור תלפיות) <ref>מרים קצ'נסקי, ‏[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12939 "המעברות"], מתוך: עולים ומעברות, 1948 - 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח</ref>. במחנות העולים שוכנו רק עולים אשר לא הסתדרו לבד הודות ליוזמה אישית או קרובים בישראל. המחנות פעלו במתכונת [[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] באירופה, כאשר [[הסוכנות היהודית]] דואגת לכל מחסורם של העולים עד עזיבתם את המחנה.
 
==תנאי המחנות==