המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל – הבדלי גרסאות

עריכה
(עריכה)
{{היסטוריה כלכלית של מדינת ישראל}}
'''המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של המדינה''' או '''משבר 1951''' הוא כינוי למשבר[[משבר כלכלי]] שפקד את המשק הישראלי במהלךושיאו שנתבשנת [[1951]].
 
==הגורמים למשבר==
 
כאשר הוחלפה [[לירה ארץ ישראלית|הלירה הארץ ישראלית]] (לא"י) ב[[לירה ישראלית|בלירהלירה הישראלית]] עם קום המדינה נקבעו שערי חליפין עם שאר ה[[מטבע|מטבעות]], הוחלט ששוויו של המטבע החדש יהיה שווה ערך לשוויה של [[לירה שטרלינג]] אחת ולשוויו של שליש [[דולר אמריקאי]]. עד מהרה התברר שהשערים הללושנקבעו לא ריאלים,- דהיינו, בלירהלירה ישראלית אחת אפשרהייתה לקנותשווה פחות מאשר בלירהמלירה שטרלינג או בשליש דולר. במהלך השנים נמנעה המדינה לשנות את שער החליפין (פרט לשינוי זעיר ב[[ספטמבר]] [[1949]]). המניע נבע בעיקר מהרצון למנוע את התגברות ה[[אינפלציה]] (שהייתה גבוהה באותו זמן) ולשמר את המחירים הנמוכים של מוצרי הצריכה כחלק מ[[מדיניות הקיצוב]].
 
התוצאה הייתה שהמדינה שמרהשמירה על שער חליפין נמוך כדי לא להגדיל את החריגה בתקציב,. אבלהנזק לעומתהמרכזי זאת התחשבההיה במשמעותהמשמעות שיש לדבר לגבי [[מאזן התשלומים]] שלה (מדד המסכם את כל ההוצאות במטבע חוץ כנגד כל ההכנסות ממטבע חוץ). במצב שלשנוצר שער חליפין נמוך ישהיה למטבע ערך גבוה ביחס למטבעות אחרים ומתאפשרוהתאפשר יבוא זול, המדינהעליו משלמתשילמה על היבואהמדינה במטבע חוץ. היצוא לעומת זאת, עליו מקבלת המדינה תמורה במטבע חוץ נחלש, שכן בשל שער החליפין היצואנים מקבלים פחות תמורה (במטבע חוץ) על מוצרי היצוא (שיוצרו בתוך המדינה, במטבע מקומי). עד ל[[המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל, 1952)|מדיניות הכלכלית החדשה]], נמשך המצב הזה ובמציאות נוצרו כמה וכמה שערי חליפין ועל המדינהביניהם היה לתמרןעל ביןהמדינה השער הרשמי, אותו קבעה לשערים ריאלים יותרלתמרן. ריבוי השערים גרם בלבול רב, חוסרופגע יכולתקשות לתכנוןביכולת התכנון של כלכליהמשק (שכן אף אחד לא יודע על פי איזה שער חליפין יקנו מוצרי היבוא), לחציםולחצים שונים שהופעלו על ידי בעלי אינטרסים (שביקשובכדי לקבל שערשאר חליפין שיגביר את הרווח שלהם מהעיסקה) והתעשרות מהירה של מי שידע לנצל את ההפרשים בין השעריםמעיסקאותיהם.
 
==המשבר ופתרונו==
7,693

עריכות