קלפי המיקוח הלבנונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
==הביקורת כלפי המאסר==
במהלך השנים [[ארגוני זכויות אדם]] שבו והעלו את הטענה כי החטיפה והמאסר אינם חוקיים ואינם [[מוסר|מוסריים]]. ארגונים אלו עשו את ההבחנה בין עובייד ודיראני לבין שאר בני הערובה, אשר רובם - לטענתם - שמעו על רון ארד לראשונה בכלא הישראלי. לטענתם, העובדה כי במהלך השנים [[חזבאללה]] מעולם לא הביע בהם התעניינות ולא דרש את שחרורם - גם במסגרת עסקות חילופי שבויים - מעידה על חוסר התועלת שבהחזקתם. לפי גישה זו, פרשת "קלפי המיקוח" לא רק שלא הצליחה לפתור את תעלומת רון ארד, אלא גם יצרה 19 אנשים נוספים במצבו.
מתוך גישה זו הגיש '''צבי ריש''', עורך דינם של הלבנונים, מספר עתירות ל[[בית משפט|בתי המשפט]] בישראל, הנוגעות לחוקיותם ומוסריותם של המאסרים. ב-1999 אמר [[עמי איילון]], ראש ה[[שב"כ]] דאז, כי "המשך החזקתם במעצר מנהלי של 19 לבנונים כקלף מיקוח כדי לשחרר שבויים ונעדרים לא תרם או יתרום לכך. מדובר בהחזקה בלתי מוסרית שאין בה תועלת".<ref name="לביא">אביב לביא, קלפי מיקוח אנושיים, הארץ 17.12.99</ref> איילון לא התייחס בהודעתו זו אל עובייד ודיראני. גם [[אליקים רובינשטיין]], [[היועץ המשפטי לממשלה]] דאז, תמך בשחרורם של בני הערובה. <ref name="לביא" />
| |||