הבדלים בין גרסאות בדף "מפרש שמש"

הוסרו 38 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
[[תמונה:Solarsail_msfc.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפרש שמש ברוחב חצי קילומטר, על פי [[נאס"א]]]]
'''מפרש שמש''' הוא מתקן היפותטי להנעה חללית המבוססת על [[לחץ קרינה]]. את הרעיון הוצע על ידיהציג ה[[מהנדס]] ה[[רקטה|רקטות]] ה[[ברית המועצות|סובייטי]] [[פרידריך זנדר]] בשנת [[1920]].
 
== מקור הקרינה ==
ישנםיש שני מקורות אפשריים לקרינה המניעה את המפרש:
*קרינת [[כוכב]].
*קרינה ממקור מלאכותי - למשל [[לייזר]].
 
== מבנה ==
מפרש השמש הינוהוא משטח גדול, והוא ומחזירמחזיר [[קרינה]]. כאשר פוגעת בו קרינה הוא נהדף ממנה והלאה. כאשר יקשר המפרש אל עצם כלשהו, ינוע העצם יחדאתו איתויחד. [[חללית]] המונעת באמצעות מפרש שמש קרויה בשם '''מפרשית שמש'''.
 
יעילותו של מפרש שמש היא פונקציה של יכולת החזרת הקרינה שלו. ככל שתוחזר ממנו יותר קרינה רבה יותר (כלומר פחות קרינה תיבלע בו), הדחףכך אותוהדחף יספקשיספק המפרש יגדל.
 
מפרש הניזון מקרינה של כוכב חייב לקיים מספר דרישות, ביניהןאחדות:
* שטח פנים גדול מאוד (היות שעצמת הקרינה אינה גבוהה ואף פוחתת ככל שמתרחקים מהכוכב).
* עליו להיות חזק מאד.
* אם חללית משוגרת מ[[כוכב לכת]] הוא חייב להיות עשוי מחומר בעל צפיפות נמוכה מאוד ולהיות ניתן לקיפול כדי שאפשר יהיה לאכסנו בחללית ולפרוש אותו בהגיעו לחלל.
 
למפרש המוזן ממקור מלאכותי ישנם מספריש יתרונות אחדים:
* שטח פנים קטן בהרבה, היות שהקרינה ניתנת ל[[מיקוד (אופטיקה)|מיקוד]] ולפיכך עצמתה אינה משתנה עם ההתרחקות מהמקור.
* דרושה יכולת החזרה רק לקרינה בעלת [[אורך גל]] של המקור.
יחד עם זאת, למפרש המונע על ידי קרינת כוכב יתרון בולט - הוא מאפשר חיסכון כספי ניכר מאד, משום שהוא איננו זקוק לדלק לשם תנועתו: כל האנרגיה הדרושה להנעתו ב[[חלל]] מגיעה מהכוכב.
 
לשיטת הנעה חללית זו שני חסרונות בולטים:
* המפרש יכול לנוע אך ורק בכיוון אחד - הכיוון אליושאליו נעה הקרינה.
* גודלו של המפרש וחוסר יכולת התמרון מגבירים את ההסתברות להתנגשות בעצמים כגון [[אסטרואיד|אסטרואידים]], התנגשות שבהכרח קטלנית עבור המפרש.
 
==ההתקדמות עד עתה ==
בראשית [[המאה ה-21]] הגיעה הטכנולוגיה לרמה המאפשרת ייצור מפרש שמש. מספר [[ניסוי|ניסויים]] אחדים במפרשי שמש בוצעונעשו ב[[מסלול ארץ נמוך]] (LEO - Low Earth Orbit). החללית [[קוסמוס 1]] ששוגרה ב-[[21 ביוני]] [[2005]] הייתה הניסוי הראשון במפרש שמש שתוכנן להניע מאסה של 100 [[ק"ג]] במסלול בגובה 800 ק"מ. אך בעקבות תקלה בשיגור אבד הקשר עם החללית. ניסויעוד נוסף במפרשמפרש שמש שוגר ב-[[21 בפברואר]] [[2006]] על גבי [[משגר לוויינים]] מדגם M5 של [[סוכנות החלל היפנית]].
 
== בספרות המדע הבדיוני ==
מפרשי שמש הופיעו בספרי מדע בדיוני, שתורגמו לעברית:
* '''הרוח הנושבת מן השמש''', [[ארתור סי קלארק]].
* '''הקיסם בעינו של אלוהים''', [[לארי ניבן]].