מאוריציו פוליני – הבדלי גרסאות

'''מאוריציו פוליני''' ('''Maurizio Pollini''';{{כ}} נולד ב-[[5 בינואר]] [[1942]]) הוא [[פסנתרן]] [[איטלקים|איטלקי]] מהחשובים החיים כיום בעולם.

מאוריציו נולד ב[[מילנו]] לאב הל[[אדריכל]] ג'ינו פוליני, והחל לנגן ב[[פסנתר]] בגיל 5. בהיותו בן 15 זכה בפרס השני בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים ב[[ז'נבה]] (הפרס הראשון לא הוענק). שלוש שנים לאחר מכן זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית על-שם [[פרדריק שופן]] ב[[ורשה|וורשה]]. פוליני היה הצעיר מבין מ-89 המתחרים, והיה אף הזוכה הראשון בהיסטוריה של התחרות שלא הגיע מ[[הגוש המזרחי]].

הפסנתרן [[ארתור רובינשטיין]] היה אורח הכבוד של התחרות, והוא התנגד בשעתו לזכייתו של פוליני. רובינשטיין הודיע כי הוא מעניק פרס מטעמו למועמד אחר שהיה חביב עליו במיוחד:, הפסנתרן ה[[יהודים|יהודי]]-[[מקסיקו|מקסיקני]] מישל בלוך. במרוצת השנים רובינשטיין הבין כי טעה בשיפוטו,. בלוך נשכח כלא היה, ובין רובינשטיין לבין פוליני נוצרהנרקמה ידידות עמוקה.

לאחר הזכייה בתחרות חברת ההקלטות [[EMI]] החתימה אותו על חוזה והפיקה עמו שני [[תקליט|תקליטים]] של יצירות [[פרדריק שופן|שופן]]. אולם,ואולם לאחר מכן הוחלט בחברה כילהפסיק פוליניאת לאהעבודה יהיהעם סיפור שלפוליני הצלחהמשום וכישסברו הואשהוא עלול לגרום להפסדים. ב-[[EMI]] ודאי מצטערים על החלטה זו עד היום. [[דויטשה גרמופון]] הייתה המרוויחה הגדולה, שכן מאז פוליני הקליט תחת המותג [[תקליט|תקליטים]] ו[[תקליטור|תקליטורים]] רבים שנמכרו כמעט כולם במספריםבהיקף גדוליםגדול וגרפו רווחים נאים - הן לאמן והןהן לחברת ההקלטות.

פוליני הצעירבצעירותו התפרסם פוליני בעיקר בזכות ביצועיו ליצירות [[פרדריק שופן|שופן]], בעקבות זכייתו בתחרות הידועה. לאחר ההקלטות הראשונות ב-[[EMI]] הוא החל ללמוד אצל ה[[פסנתרן]] הנודע [[ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי]], ובמשך כשש שנים לא הופיע כלל ב[[קונצרט|קונצרטים]], והתמקד בלימוד ובתרגול. ה[[תקליט]] הראשון שהקליט לאחר מכן, בשנת [[1971]], היה של יצירות שנכתבו ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]: שלושה פרקים לפסנתר מתוך "פטרושקה" של [[סטרווינסקי|איגור סטרווינסקי]], הסונטה מס' 7 מאת [[סרגיי פרוקופייב|פרוקופייב]], ויצירות מאת [[אנטון וברן]] ו[[פייר בולז]]. הקלטות אלה ידועות עד היום כציון דרך היסטורי משמעותי בנגינת [[מוזיקה של המאה ה-20]].

הרפרטואר של פוליני, שבוצע במסגרתפולינ ב[[קונצרט|קונצרטים]] או וב[[אולפן הקלטות|הקלטות אולפן]], יחז הוא רחב ביותר ומשתרע על פני מאות שנים, החל ב[[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|מוזיקה מתקופת בארוק]] ועדוכלה למוזיקהבמוזיקה בת זמננו; - מ[[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], דרך מלחיני [[מוזיקה בתקופה הקלאסית|התקופה הקלאסית]] [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], ו[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] ומלחיני [[התקופה הרומנטית במוזיקה|התקופה הרומנטית]] [[רוברט שומאן|שומאן]], [[פרדריק שופן|שופן]], [[פרנץ ליסט|ליסט]] ו[[יוהנס ברהמס|ברהמס]], ועד למלחיני הזרמים המודרניים במוזיקה [[קלוד דביסי|דביסי]], [[בלה ברטוק|ברטוק]], [[איגור סטרווינסקי|סטרווינסקי]], [[ארנולד שנברג|שנברג]], [[אלבן ברג|ברג]], [[אנטון וברן|וברן]], [[פייר בולז|בולז]], [[לואיג'י נונו|נונו]] ועוד. שליטתו הטכנית בפסנתר ידועה כפורצת דרך וכמעט חסרת גבולות. סגנון נגינתו מאופק, מתוכנן, טעון עוצמות פנימיות גדולות ובעל מהימנות מרבית ל[[פרטיטורה]] על כל רבדיה. יחד עם זאת, פולינייש מבוקרהמבקרים לעתיםאת פוליני על הקורקור ועל היעדר המימדמימד האנושיאנושי בנגינתו.

פוליני הופיע בארץ 4ארבע פעמים: ב-[[1968]], ב-[[1983]], ב-[[1985]] וב-[[1987]]. המספרהסיבה המועטלמיעוט קשורהופעותיו בארץ קשורה, בין השאר, לדעותיו הפוליטיות ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלניות]] ולהתנגדותו להתיישבות היהודית ב[[יהודה, שומרון ועזה]].