לא תיקום ולא תיטור – הבדלי גרסאות

 

'''מצוות לא תקום''' - איסור לנקום באדם מישראל. אפילו אדם ביקש מחברו טובה ולא נענה לו, אם חברו מבקש ממנו טובה למחרת צריך האדם לעזור לו ואסור לו לנקום בו ולא לעזור לו בגלל שחברו עשה כך.

 

'''מצוות לא תטור''' - לא רק שאסור לו לנקום באדם הפוגע אלא התורה אוסרת אפילו לשמור עליו שינאה בלב, ואם החבר סירב לעזור לו פעם אחת ואחר כך הוא מבקש עזרה מצווה לעזור לו ולשכוח רעתו. ואם אומר לו אני לא כמוך שאתה לא עזרת לי ואני עוזר לך אף על פי שלא עבר על מצוות לא תקום עובר הוא על מצוות לא תטור.

==סוג הפגיעה שעליה אסור לנקום==

בתלמוד (יומא כג ע"א) נאמר, שאיסור נקימה ונטירה נאמר על פגיעה ממונית, כמו בדוגמא לעיל שאדם מסרב להשאיל חפץ לחברו, אבל מותר להגיב על צער פיזי או עוגמת נפש, אם הפוגע לא ביקש את סליחת הנפגע. כך סיכם זאת רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו שם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נקימה ונטירה בכל ענינים שבממון - אסורה, שנאמר: לא תקום ולא תטור... אבל כל שציער את חבירו בגופו, הן בהכאה הן בקללה הן באיזה צד של קלון, אם האחר מפייסו על זה כראוי לו - אף הוא ראוי למחול מלב ומנפש... ואם הלה אינו מפייסו - מותר לו בנקימה כל שרואה בה מקום; אלא שאם רצה שלא לנקום עליה הוא בעצמו - מקומו מושכר לו [כלומר, יש לו שכר על כך].}}

הרמב"ם (הלכות דעות פרק ז הלכה ז) אסר נקימה ונטירה באופן גורף, ולא ציין הבחנה זו בין ממון לבין צער אחר.