המשפט החוקתי של מדינת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
** נשיא המדינה.
:על חשיבותה של מהדורה זו עמד פרופ' [[דניאל פרידמן]], בפתח סקירתו את המהדורה הרביעית של הספר: "המהדורה שראשונה של ספרו של אמנון רובינשטיין יצאה לאור לפני למעלה מ-20 שנה. היה זה אז ספר ראשון מסוגו בישראל ועד היום הינו הספר המרכזי בתחום זה. לספר נודעה השפעה עמוקה על דפוסי החשיבה ועל ההוראה של המשפט הקונסטיטוציוני בארץ."{{הערה|שם=פרידמן|[[דניאל פרידמן]], "פרופ' א' רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", '''[[הפרקליט]]''' מ, עמ' 543-539, נובמבר 1992.}}
* מהדורה שנייה: תשל"ד, 517 עמודים. בעת כתיבת מהדורה זו היה רובינשטיין פרופסור, [[דיקן]] הפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת תל אביב]].
:בהקדמה למהדורה זו ציין רובינשטיין: "כשתכננתי את המהדורה הנוכחית חשבתי לכלול בה פרק על זכויות הפרט במדינה, וזאת מתוך תקווה שעד צאתה, יחקק חוק יסוד בעניין זה. בלעדי חוק כזה אין משמעות קונסטיטוציונית ממשית לזכויות הפרט. בינתיים בושש חוק היסוד לבוא. ... אני מקווה כי במהדורה הבאה יוקדש שער מיוחד לנושא זנוח זה וכי פרט להצהרות נאות על חירויות וזכויות, יהיה שער זה מבוסס על חוק בעל תוכן ומשמעות קונסטיטוציוניים."
:ד"ר [[קלוד קליין]] התייחס למהדורה זו, וציין כי "בקיצור, זה הוא ספר המשלב טכניקה עם רגש מוסרי-פוליטי. זאת היא הסיבה ההופכת אותו לספר חובה, לא רק לסטודנט, אלא גם לכל משכיל בישראל, השואף להבין את המתרחש סביבו."{{הערה|שם=קליין|קלוד קליין, " פרופ' א. רובינשטיין - המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", '''[[עיוני משפט]]''' ד, תשל"ד, עמ' 227-226}}
* מהדורה שלישית: תשמ"א-1980, 488 עמודים.
:בעת כתיבת מהדורה זו נוסף לניסיון האקדמי של רובינשטיין גם ניסיון פרלמנטרי, בעקבות בחירתו ל{{ה|כנסת התשיעית}} בשנת [[1977]].
:בהקדמה למהדורה זו ציטט רובינשטיין את שכתב בהקדמה למהדורה השנייה בעניין הפרק על זכויות הפרט במדינה, והוסיף: "לדאבוני הרב, עלי לחזור על דברים אלה, מלה במלה, גם במהדורה זו".
:פרופ' [[קלוד קליין]] התייחס למהדורה זו,
* מהדורה רביעית: תשנ"א-1991, שני כרכים.
:אל ניסיונו האקדמי והפרלמנטרי של רובינשטיין הצטרף במהדורה זו גם ניסיון מיניסטריאלי, בעקבות כהונתו כ[[שר]] בממשלות ישראל, במשרדים אחדים.
|