הלל פריד – הבדלי גרסאות

 

==משנה לראש ישיבת וולוז'ין==

 

על שיעוריו ועל מידת הענווה שלו הוא כותב: {{ציטוטון| כל דרכיו היו בהצנע לכת, והוכיח אותי כמה פעמים שיהיו כל מעשי לשם שמים. ואמר לי שאף שאמר השיעור עשר שנים רצופות, ובכל יום לא הלך לשיעור בלי לחדש, למרות זאת מעולם הקפיד שלא לכתוב שום חידוש, והקפיד גם שלא לומר בפני רבים החידוש שאמר בתוך השיעור, כי אולי זיכהו ה' באיזה חידוש יותר מכפי שכלו, למען זכות תלמוד תורה דרבים, ואיך יתפאר בו}}.{{הערה|שם.}}

 

לאחר פטירת אביו בשנת [[תקע"ג]] ([[1813]]), עבר לגרודנה למלא את מקומו.{{הערה|‏ ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, '''אנציקלופדיה של גלויות''', כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.}} בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת [[תקע"ח]] ([[1818]]), אלא רק דיינים,{{הערה|‏ ש"א פרידנשטיין, '''עיר גבורים''', יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.}} ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה 'הרב המו"ץ ([[מורה צדק]])'.{{הערה|‏ הרב דוד מנובהרדוק, '''גליא מסכת''', ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.}} הרב דוד מנובהרדוק כותב עליו בהספדו: {{ציטוטון|המורה המפורסם המו"ץ הרב הג' רבי הלל המכונה עדיו לגאון, שכל עיירות הקרובות והרחוקות אשר יפלא מהם כל דבר... כל פסקי לקמיה הוי שדרי להורות אותם המעשה אשר יעשון... מי כאן הלל שימלא מקומו בתורה ובחכמה ובחסידות וצדקות כמותו}}.{{הערה|‏ '''גליא מסכת''', שם.}}

 

שלושה ימים לפני פטירתו, ב[[כ"ט בשבט]] [[תקצ"ג]] ([[1833]]), כתב הסכמה לספרו של ידידו הרב [[יחיאל מיכל ממינסק]]{{הערה|‏ '''לזכר לישראל''', ווילנא והורודנא תקצ"ד.}} בה כתב על המחבר: {{ציטוטון|ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח}}.{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25021&st=&pgnum=10&hilite}} בכותר להסכמה נכתב אודותיו: ''''אב"ד ומ"ץ''' דק"ק הוראדנא'. ביום [[ב' באדר]] [[תקצ"ג]] ([[1833]])) נפטר הרב הלל בגרודנא ועל מצבתו נחרט: {{ציטוט|תוכן=המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו / לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו / לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים / בחסותו בצל קורת '''נפש החיים'''.|מקור='''עיר גבורים''' (ראו הע' 1) עמ' 77.}}