רגשנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
== מדידת רגשנות ==
ניתן למדוד רגשנות על ידי שאלונים. ב[[אנגלית]] קיים סולם המכונה
('''[[PANAS]]''') - (Positive And Negative Affectivity Scale - {{כ}}<ref name="Watson & Tellegen 1988"/> . חוקרים בישראל פיתחו תרגום מקביל ל[[עברית]]. על פי הוראות ה[[שאלון]], כל אדם מתבקש לציין באיזו מידה הוא מרגיש תחושות או רגשות מסוימים, כגון שמח, נלהב, אשם, מודאג, נרגש וכדומה. את התשובה המתאימה ביותר מציינים בסולם 5 - 1 (1 - במידה מועטה או בכלל לא, 5 - במידה רבה מאד). מיפוי קודם של הרגשות האלה על ידי החוקרים מאפשר להגדיר מתוך התשובות את רמת הרגשנות החיובית ואת רמת הרגשנות השלילית של האדם.
 
יתרון נוסף שהתגלה בפיתוח שאלון זה, הוא שעל אף שמדובר בתכונה אישיותית, ניתן גם לבקש מבני אדם להגיב לגבי מסגרות זמן ספציפיות, כלומר בני אדם יכולים לענות על הרגשות שהם חשים ברגע זה, בשבוע האחרון, או באופן כללי. כך ניתן ללמוד גם על רגשנות כתגובה רגשית למצב נתון, ולא רק כתכונה אישיותיות כללית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "באופן כללי" ניתן ללמוד על תכונת הרגשנות החיובית והשלילית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "ברגע זה" ניתן ללמוד על '''רגשנות מצבית''' כלפי אירוע או מצב ספציפי. כך לדוגמה מחקרם של רפאלי ועמיתיה הראה כי המתנה ב[[תור (סדר)|תור]] גורמת לעלייה ברמת הרגשנות השלילית.<ref> Rafaeli, A., Barron, G. & Haber, K. (2002). The effects of queue structure on attitudes. Journal of Service Research, 5(2), 125-139.</ref>