מקס שמלינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ עריכה, עיצוב |
||
שורה 1:
[[תמונה:Max-schmeling.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקס שמלינג]]'''מקס שמלינג''' ([[28 בספטמבר]] [[1905]] - [[2 בפברואר]] [[2005]]) היה [[איגרוף|מתאגרף]] [[גרמניה|גרמני]], ואלוף העולם באיגרוף
שמלינג נולד בעיירה לוּקוֹ (Luckow), כ-150 ק"מ מ[[ברלין]]. בילדותו ראה [[סרט קולנוע|סרט]] על [[איגרוף]], שגרם לו להתעניין ב[[ספורט]]זה. הוא זכה במספר תחרויות ב[[גרמניה]] והפך ל[[מתאגרף]] מקצועי. ב-[[12 ביוני]] [[1930]] זכה שמלינג בתואר אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד, (ה[[גרמנים|גרמני]] וה[[אירופה|אירופי]] הראשון שזכה בתואר), לאחר שבקרב האיגרוף מול ג'ק שארקי נפסל שארקי בסיבוב הרביעי משום שהכה את שמלינג מתחת לחגורה. שנתיים מאוחר יותר הפסיד שמלינג את התואר לשארקי בקרב שנוי במחלוקת. הוא המשיך והפסיד גם למתאגרפים [[מקס בר]] וסטיב המאס, אך התאושש וחזר למרכז הזירה באחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה ב-[[9 ביוני]] [[1936]] כשהתמודד מול [[ג'ו לואיס]].
===היריבות עם ג'ו לואיס===
לקרב הגיע לואיס עם 27 ניצחונות וללא הפסד. הקרב נמשך 12 סיבובים ובסיבוב ה-12 ניצח שמלינג את לואיס ב[[נוק-אאוט]]. הניצחון נחשב על ידי המשטר הנאצי כהוכחה לעליונות הגזע הארי, ושמלינג זכה לברכה מידי[[אדולף היטלר|היטלר]] והוזמן לפגישה עימו.
שמלינג עצמו לא היה מתומכי הנאצים. הוא מחה בפני [[היטלר]] על ההמלצה להיפטר מ[[מאמן|מאמנו]] ה[[יהדות|יהודי]] [[ג'ו ג'ייקובס]]. הוא גם סירב להירשם כחבר [[המפלגה הנאצית]] ולהתגרש מאשתו ה[[צ'כוסלובקיה|צ'כית]] אנני אונדרה. הוא אף הסתיר שני נערים יהודים ב[[ליל הבדולח]], בנים למשפחת לוין שמצאו מקלט ב[[בית מלון|בית המלון]] בו שהה שמלינג ב[[ברלין]] ואף עזר להם לברוח מגרמניה. על כך זכה ב"[[אות ראול ולנברג]]".▼
ב-[[22 ביוני]] [[1938]] נערך ב"[[יאנקי סטדיום]]" הקרב החוזר בין שמלינג ללואיס. ברקע נשמעו קריאות "להחרים את הנאצי", והקרב הוצג כמאבק בין כוחות הטוב לכוחות הרשע. [[נשיא ארצות הברית]] [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] אף זימן את לואיס ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] לפני הקרב. הקרב עצמו היה קצר: לואיס הפיל את שמלינג ארבע פעמים במהלך הסיבוב הראשון וניצח בנוק-אאוט לאחר שתי דקות וארבע שניות.
שמלינג נזכר בשנת [[1975]] בקרב ואמר:
:"''בראיה לאחור אני כמעט שמח שהפסדתי אז בקרב ... תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי חוזר כמנצח ל[[גרמניה]]. לא היה לי שום קשר למשטר הנאצי, אבל היו נותנים [[מדליה]] והופכים אותי למודל ארי. בסוף עוד הייתי נחשב ל[[פשע מלחמה|פושע מלחמה]]''".
שמלינג ולואיס הפכו לחברים טובים אחרי הקרבות, שמלינג אף מימן ללואיס את ה[[תרופה|תרופות]] להן נזקק בימיו האחרונים ומימן את הוצאות הלוויה והקבורה של לואיס.
===יחסו למשטר הנאצי===
ההפסד ללואיס הבאיש את ריחו של שמלינג בעיני השלטון הנאצי. הוא היה ספורטאי הצמרת הגרמני היחיד שגויס, בגיל 34, כ[[צנחן]] ל[[וורמאכט]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הוא נפצע בקרבות וגם איבד את הונו. אחרי המלחמה הוא חזר להתאגרף ופרש מה[[ספורט]] בשנת [[1948]], כשהוא מחזיק בזיכיון כסוכן של חברת [[קוקה קולה]] בגרמניה. בעת פרישתו, בגיל 43, נרשמו לזכותו 70 קרבות, מהם 56 ניצחונות, 10 הפסדים וארבעה קרבות שהסתיימו בתיקו.▼
▲שמלינג עצמו לא היה מתומכי הנאצים. הוא מחה בפני [[היטלר]] על ההמלצה להיפטר מ[[מאמן|מאמנו]] ה[[יהדות|יהודי]] [[ג'ו ג'ייקובס]]. הוא גם סירב להירשם כחבר [[המפלגה הנאצית]] ולהתגרש מאשתו ה[[צ'כוסלובקיה|צ'כית]] אנני אונדרה. הוא אף הסתיר שני נערים יהודים ב[[ליל הבדולח]], בנים למשפחת לוין שמצאו מקלט ב[[בית מלון|בית המלון]] בו שהה שמלינג ב[[ברלין]] ואף עזר להם לברוח מגרמניה. על כך זכה ב"
▲ההפסד ללואיס הבאיש את ריחו של שמלינג בעיני השלטון הנאצי. הוא היה ספורטאי הצמרת הגרמני היחיד שגויס, בגיל 34, כ[[צנחן]] ל[[וורמאכט]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הוא נפצע בקרבות וגם איבד את הונו.
===לאחר המלחמה===
בתום המלחמה חזר שמלינג להתאגרף, ופרש סופית בשנת [[1948]], כשהוא מחזיק בזיכיון של סוכן חברת [[קוקה קולה]] בגרמניה. בעת פרישתו, בגיל 43, נרשמו לזכותו 70 קרבות, מהם 56 ניצחונות, 10 הפסדים וארבעה קרבות שהסתיימו בתיקו.
שמלינג נפטר ב-[[2 בפברואר]] [[2005]]. [[קאנצלר גרמניה|קנצלר]] גרמניה [[גרהרד שרדר]] ספד לו: "מקס שמלינג היה אליל עבור דורות בגרמניה ולא רק בגלל האגרוף". עוד לפני מותו נקרא היכל ספורט בשכונת [[פרנצלאואר ברג]] בברלין על שמו.
==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|רמי היפש|מת מתאגרף העבר הגרמני מקס שמלינג|536333|4.2.2005}}
| |||