מעיין פועם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16:
==מעיינות פועמים בישראל==
[[ארץ ישראל]] מבורכת במעיינות קארסטיים, בשל מסלע הגיר הנפוץ בה, ב[[הרי יהודה]], [[הכרמל]], [[הגליל]] וה[[חרמון]]. כמות המשקעים באזורים אלה רבה מספיק, כדי לאפשר את היווצרותן של תופעות קארסטיות שונות, ובהן גם מעיין פועם.
בין המעיינות הפועמים המוכרים בארץ ניתן למנות את מעיינות [[ראש העין]], המשמשים כמקורות נהר ה[[ירקוןהירקון]]; מעיינות [[נחל דן]], ה[[חצבני]] וה[[נחל חרמון|בניאס]], שהם מקורותיו העיקריים של נהר [[הירדן]]; מעיינות ב[[נחל עמוד]] (אחד מהם אף נושא את השם 'עין פועם'), [[עין מבוע]] שב[[נחל פרת]] ועוד.
 
מעיין פועם אחד, שפעימותיו פסקו, הוא [[הגיחון]], שבתחתית [[עיר דוד]] ב[[ירושלים]]. מקורות שונים מלמדים כי מעיין זה פעם עד [[שנות ה-70]], וייתכן שזוהי גם הסיבה לשמו ה[[תנ"ך|תנ"כי]], המתבסס על "גיחת" המים לפתע מבטן האדמה. שינויים [[הידרולוגיה|הידרולוגיים]] במערך ה[[עיר|עירוני]] של ירושלים (ואפשר שאף תזוזות [[טקטוניקת הלוחות|טקטוניקות]]), השפיעו על מצב האקוויפר, ובעקבות כך הפך הגיחון בהדרגה ל[[מעיין שכבה]] רגיל, בעל ספיקה רציפה.