הלל פריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מחקתי את הסיפור. לא רלוונטי לאנצ'. לדעתי אפשר למחוק גם את נוסח ההסכמה שכתב לידידו. |
||
שורה 1:
{{הצבעת מחיקה}}
ה[[רב]] '''הלל פריד''' ([[ה'תקכ"ג]], [[1763]] - [[ה'תקצ"ג]], [[1833]]), היה
==קורות חייו==
נולד ב[[ניסביז']] לרב שמחה פריד, רבה של גרודנא. נישא לאסתר בתו של רבי חיים מוולוז'ין.
כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". רבי חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים. בכל אותן שנים מסר בקביעות שיעורים לבני הישיבה. על כך מעיד נכדו הרב [[חיים הלל פריד]] בשם אביו הרב [[אליעזר יצחק פריד]]: {{ציטוטון| וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה}}.{{הערה|הרב חיים הלל פריד, הקדמת '''חוט המשולש'''.}}▼
לאחר פטירת אביו בשנת [[תקע"ג]] ([[1813]]), עבר לגרודנה למלא את מקומו.{{הערה| ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, '''אנציקלופדיה של גלויות''', כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.}} בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת [[תקע"ח]] ([[1818]]), אלא רק דיינים,{{הערה| ש"א פרידנשטיין, '''עיר גבורים''', יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.}} ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה 'הרב המו"ץ ([[מורה צדק]])'.{{הערה| הרב דוד מנובהרדוק, '''גליא מסכת''', ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.}}
▲כך מעיד נכדו הרב [[חיים הלל פריד]] בשם אביו הרב [[אליעזר יצחק פריד]]: {{ציטוטון| וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה}}.{{הערה|הרב חיים הלל פריד, הקדמת '''חוט המשולש'''.}}
שלושה ימים לפני פטירתו, ב[[כ"ט בשבט]] [[תקצ"ג]] ([[1833]]), כתב הסכמה לספרו של ידידו הרב [[יחיאל מיכל ממינסק]]{{הערה| '''לזכר לישראל''', ווילנא והורודנא תקצ"ד.}} בה כתב על המחבר: {{ציטוטון|ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח}}.{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25021&st=&pgnum=10&hilite}} בכותר להסכמה נכתב אודותיו: ''''אב"ד ומ"ץ''' דק"ק הוראדנא'.
ביום [[ב' באדר]] [[תקצ"ג]] ([[1833]])) נפטר הרב הלל בגרודנא ועל מצבתו נחרט: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו / לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו / לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים / בחסותו בצל קורת '''נפש החיים'''".{{הערה|'''עיר גבורים''' (ראו הע' 1) עמ' 77.}}
▲לאחר פטירת אביו בשנת [[תקע"ג]] ([[1813]]), עבר לגרודנה למלא את מקומו.{{הערה| ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, '''אנציקלופדיה של גלויות''', כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.}} בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת [[תקע"ח]] ([[1818]]), אלא רק דיינים,{{הערה| ש"א פרידנשטיין, '''עיר גבורים''', יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.}} ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה 'הרב המו"ץ ([[מורה צדק]])'.{{הערה| הרב דוד מנובהרדוק, '''גליא מסכת''', ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.}} רבי [[דוד מנובהרדוק]], בעל "גליא מסכת", כותב עליו בהספדו: {{ציטוטון|המורה המפורסם המו"ץ הרב הג' רבי הלל המכונה עדיו לגאון, שכל עיירות הקרובות והרחוקות אשר יפלא מהם כל דבר... כל פסקי לקמיה הוי שדרי (כל הפסקים לפניו היו שולחים) להורות אותם המעשה אשר יעשון... מי כאן הלל שימלא מקומו בתורה ובחכמה ובחסידות וצדקות כמותו}}.{{הערה| '''גליא מסכת''', שם.}}
▲שלושה ימים לפני פטירתו, ב[[כ"ט בשבט]] [[תקצ"ג]] ([[1833]]), כתב הסכמה לספרו של ידידו הרב [[יחיאל מיכל ממינסק]]{{הערה| '''לזכר לישראל''', ווילנא והורודנא תקצ"ד.}} בה כתב על המחבר: {{ציטוטון|ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח}}.{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25021&st=&pgnum=10&hilite}} בכותר להסכמה נכתב אודותיו: ''''אב"ד ומ"ץ''' דק"ק הוראדנא'. ביום [[ב' באדר]] [[תקצ"ג]] ([[1833]])) נפטר הרב הלל בגרודנא ועל מצבתו נחרט: {{ציטוט|תוכן=המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו / לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו / לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים / בחסותו בצל קורת '''נפש החיים'''.|מקור='''עיר גבורים''' (ראו הע' 1) עמ' 77.}}
==עזבונו התורני==
ב[[שו"ת]] חוט המשולש (ווילנא תרמ"ב) נדפסו שמונה תשובות שלו, הכוללות התכתבות עם הרב [[משה זאב מרגולין]] מגרודנא, מחבר '''מראות הצובאות'''. ב'''פתיחה''' לספר כלולה דרשה אחת ממנו שהייתה מצוייה ברשימת ההספד של בנו הרב אליעזר יצחק.
| |||