פרץ הכהן – הבדלי גרסאות

|חיבוריו=פירושפירושים רבינו פרץ למסכתלמסכתות שבת, עירובין, נזיר, סנהדרין, נזיר,; ספר מערכת האלהות

רבי פרץ נולד ב[[פרובנס]] בתחילת [[המאה ה-14]]. את תורתו למד מאביו רבי יצחק בן יהודה הכהן.

רבי פרץ הכהן התחיל לכתוב את פירושיו בהיותו בן 22, חיבר חידושים על הש"ס וגם ידוע שרגיל רבי יעקב ה[[בעל הטוריםתלמוד]] לצטטבהיותו הלכותבן משמו22. פירושיו על התלמוד הידועים לנו היום הינוהם על ארבע מסכתות בלבד ([[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת נזיר|נזיר]], וסנהדריןו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]]). יש הטוענים שהרבישרבי פרץ חיבר פירושפירושים על כל המסכתות, אלא שלאשאלו הגיעו כתבי היד למדפיסיםאבדו.<ref>ראה הקדמת [[משה הכהן בלוי]] להקדמת ספרו "שיטת הקדמונים" על מסכת נזיר.</ref>. הוא סיגננורגיל בפרשנותלהביא הגמראבפירושיו הוא שמביאאת דברי אביו רביכהקדמה, יצחקולאחר בתורמכן הקדמהלדקדק ואחריוביותר מדקדקבלשון מאד בלשוןהתלמוד הגמראכדי ובכךלהעלות בונהאת פירושהחידושיו.

חיבור נוסף של רבי פרץ הוא ספר '''מערכת האלהות''' שעוסקתהכולל בעיון[[דרשנות|דרשות]] קבלי[[קבלה|קבליות]] על פרשיות החומש. הספר מכיל עניינים כלליים ובסיסיים בתורת הקבלה עוד מאות שנים לפני התגלות תורת ה[[אר"יתורה]],. לא ברור האם דרש תוכןאותן הספר בביתב[[בית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב]] או בפורום מצומצם יותר, בכלובכל מקרה מדובראלו בדרשותדרשות מעמיקות שטוענותאשר הכנהאין שללהבינן ידיעתללא קבלה.ידיעה כדוגמהקבלית מהבטתומוקדמת. עלאחד התורהממאפייני ממבטהחיבור יסודייהוא מצינוהגדרה שהרבוהשוואה מגדיר ומשווהשל כל עניין ועניין שלפרט מה[[חטא]]ים ועבירה שבכלבכלל התורה (לדוגמה [[חטא עץ הדעת]], דור [[המבול]], [[דור הפלגה]], [[סדום ועמורה|אנשי סדום]], [[קורח|קורח ועדתו]] ועוד), והבנתם כבאים '''מאותו מקור''' ספציפי של [[רע]], עם '''מטרה''' להגיע אל כוונה שווה - פירוד אלהות מן העולם.

המפורסם מבין חביריוחבריו הוא '''[[רהר"ן|רבינורבנו ניסיםנסים]]''', שהתייחס לרבנו פרץאליו בידידות וקירבהוקרבה ואף עזר לו להגיע ל[[ברצלונה]]. יש אומרים שהיחס להרשהר"ן כלפיוהתייחס היהאליו כעין יראת כבודכמעט כתלמיד אל רבו, עדכעולה שמתארומכך בכינוישכינהו '''"מורנו הרב הכהן הגדול'''".<ref>ספר מקורות ומחקרים, עעמ' קעז.</ref>, גם מובא שניכר היה רבי פרץ בעיני העם כחותך הלכה פסוקה עד שבשנתבשנת [[ה'קי"ז]] מצינונקראו שהוא והר"ן נמנושניהם על ידי המלך<ref>מלך [[ספרד]], ככל הנראה הנהו מלך [[פדרו הרביעי, מלך אראגון]]</ref>, לפסוק דין-תורה בעניין [[ירושה]].<ref>ספר[[יצחק בער]], תולדות היוהדיםהיהודים בספרד הנוצרית.</ref>.