הבדלים בין גרסאות בדף "שבי גביזון"

הוסרו 19 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
'''שׂבי (שבתאי) גביזון''' (נולד ב-[[1960]]) הוא [[במאי קולנוע|במאי]], [[תסריטאי]] ו[[מפיק קולנוע]] [[ישראלי]].
 
גביזון נולד וגדל ב[[חיפה]]. לאחר שירותו הצבאי ביחידת ההסרטה של [[צה"ל]] למד במגמה ל[[קולנוע]] ול[[טלוויזיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנת [[1990]], לאחר סיום לימודיו, כתב וביים את [[סרט קולנוע|סרטו]] הראשון, "[[שורו (סרט)|שורו]]", [[קומדיה]] המספרת את סיפורו של אשר ([[משה איבגי]]), [[סופר]], המקבץ סביבו עדת מעריצים המשננים תורתו, בדרכו אל מציאת המשמעות. בכתיבתלכתיבת התסריט היה שותף גם [[יונתן ארוך]], שהיה גם המפיק בצוותא עם יוחנן רביב.
 
ב"שורו" שיחקו שחקנים ידועים רבים, בהםובהם [[קרן מור]], [[משה איבגי]] ו[[משה פרסטר]]. המוזיקה כללה שירים של [[ערן צור]], אשר אףשאף הופיע בסרט. "שורו" זכה להצלחהלביקורות ביקורתיתאוהדות וקופתיתולהצלחה בקופות, ובטקס [[פרס אופיר|פרסי האוסקר הישראלי]] גרף שבעה פרסים, בהםובהם פרס התסריט, פרס השחקן (עבור איבגי), ופרס הסרט הטוב של השנה. גביזון עצמו זכה בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר לשנת [[1990]]. לאחר מכן זכה הסרט ב[[פרס וולג'ין]] ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]], והופץ במדינות שונות בעולם.
 
בשנת [[1995]] כתב, ביים והפיק את סרטו השני "[[חולה אהבה בשיכון ג']]", המספר את סיפורו של ויקטור ([[משה איבגי]]), מנהל תחנת [[הטלוויזיה בכבלים|כבלים]] פיראטית הנוהג לשקר לגביעל מערכות יחסים סוערות שהיו לו עם נשים רבות, עד ששהוא [[אהבה|מתאהב]] בצורהאהבה קיצוניתעזה בשחקנית המגיעה לשיכון בושהוא גר בו. בסרט כיכבו [[חנה אזולאי הספרי]], [[אורי גבריאל]], [[מנשה נוי]] ומשה איבגי. "חולה אהבה" זכה אף הוא לשבחי הביקורת ולהצלחה קופתיתבקופות. בשנת יציאתו גרף הסרט שמונה [[פרס אופיר|פרסי אופיר]], בהםובהם פרסים לשני השחקנים הראשיים (הספרי ואיבגי), הסרטופרסים והבימויעל הבימוי והתסריטאות, (שניהם עבור גביזוןלגביזון). לאחר מכן זכה הסרט גם הוא בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ובפרס המבקרים ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה]]. גם סרט זה הופץ במדינות העולם והשתתף בפסטיבלים לקולנוע ב[[גרמניה]], ב[[ארצות הברית]], ב[[צ'כיה]] ווב[[ברזיל]], בכולםובכולן הוא זכה במספרבכמה פרסים מיוחדים.
 
בשנת [[2003]] יצר גביזון את הסרט "[[האסונות של נינה]]". "האסונות של נינה" מספר את סיפור משפחתו המפורקת של נדב, ילד בן 13, המאוהב בדודתו, נינה, בעודו מנסה להתמודד עם קשיי משפחתו. בסרט זה כיכבו [[איילת זורר]], [[אלון אבוטבול]], [[יורם חטב]] ו[[ענת וקסמן]]. גם סרט זה זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקהל, ואף ל-11 [[פרס אופיר|פרסי אופיר]], בהםובהם פרס התסריט, פרס הבימוי והפרס עבור הסרטלסרט הטוב שהוענקו לגביזון עצמו. לאחר מכן קיבל הסרט ארבעה פרסים בפסטיבל ירושלים ופרסים נוספים בפסטיבל חיפה לקולנוע. כמו כן, השתתף הסרט ב[[פסטיבל קאן]] ב[[צרפת]], פסטיבלבפסטיבל הקולנוע ב[[ניו יורק]], פסטיבלבפסטיבל הקולנוע של [[בריטניה]] ופסטיבלים נוספיםובפסטיבלים ב[[פולין]], ב[[בלגיה]] ווב[[ארצות הברית]] (כמו פסטיבל סאנדנס היוקרתי). במהרהעד מהרה הוא נהפך לאחד מהסרטיםהסרטים הישראליים הרווחיים והנצפים ביותר אי-פעםמעולם.
 
בשנת [[2004]] פיתח גביזון את הקריירה הטלוויזיונית שלו, וקודם לתפקיד מנהל מחלקת ה[[דרמה]] של זכיינית השידור [[רשת (זכיינית שידור)|רשת]]. באותה שנה השתתף בכתיבת תוכניתה של [[דנה מודן]] "[[אהבה זה כואב]]", זוכת פרס [[האקדמיה לטלוויזיה]] יחד עם [[תמר מרום]].
 
בשנת [[2007]] ביים גביזון סדרת דרמה-קומית ששודרה ברשת, ואשר כתב בשיתוף עם דנה מודן. הסדרה, "אבידות ומציאות", עלתה בתחילה למסכים כסרט קולנוע, אשר הסדרהוהסדרה מפתחת את עלילתו. הסדרה והסרט מספרים על שלוש אחיות, אשר אביהןשאביהן שרוי בתרדמת, בשעה שכל אחת מהן מתמודדת עם משבר זוגי משלה. בניגוד ליצירותיו הקודמות, הפרויקט השאפתני של סרט וסדרה מקבילים התקבל הן בביקורות פושרות מצד המבקרים, והן במספרובמספר צופים לא גדול באולמות הקולנוע. גם בקרב הצופים בבית הסדרה זכתה להצלחה פחותה מזו של "אהבה זה כואב".
 
גביזון משמש כמרצהמרצה בכיר בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, ומעביר סדנאות בימוי וכתיבת תסריט.
 
== לקריאה נוספת ==