חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
השם '''חַבָּ"ד''' מבטא את דרכה הרעיונית של החסידות. חב"ד ראשי תיבות "'''ח'''כמה, '''ב'''ינה, '''ד'''עת"<ref>[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/469384 אודות חב"ד ליובאוויטש, BeitChabad.org]</ref>, שעל פי ה[[קבלה]] הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. שיטת חסידות חב"ד היא כי השכל צריך להיות הציר המרכזי בהנעת האדם, ולכן יש ללמוד ולהבין לעומקה את המהות הפנימית של כל דבר ב[[יהדות]].
החסידות מכונה גם בשם '''לְיוּבַּאַוְויִטְש'''<ref>[[תורת מנחם - התוועדויות]]; חלק ז' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/30/281 עמוד 281 "ויהי' ניכר עליו היותו חסיד ליובאַוויטש"], חלק ג' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/3/33 עמוד 225 "כך נראה חסיד ליובאוויטש, חבדני"ק"]. "ליובאוויטש" אדר ה'תשס"א שלום בער לוין, פרק [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/lubav/10 ליובאוויטש בתקופתינו].</ref> על שם ה[[שטעטל|עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] [[לובביץ']] (ליובאוויטש), שבה חיו ופעלו מרבית [[אדמו"ר]]י חב"ד במשך כמאה ושתיים שנים, ובה היה מרכז החסידות בשנים אלו <ref> "ליובאוויטש", אדר ה'תשס"א, שלום בער לוין, [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/lubav/foreword.htm פתח דבר]. אודות חב"ד, אתר BeitChabad.com, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/469384 סקירה כללית]. </ref>. בכך היא דומה למרבית החסידויות האחרות, הנקראות על שם העיר שבה חיו האדמו"רים. כינוי זה גם מבדיל בינה לבין חצרות חבדיות אחרות שהתקיימו בעבר, דוגמת חב"ד [[קאפוסט]], חב"ד [[
בשישים השנים האחרונות, בהכוונת [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], הפנתה חסידות חב"ד את פניה החוצה באופן בולט. היא דוגלת בהתערות בתוך כלל החברה היהודית, מתוך ניסיון להשפיע על הציבור היהודי הרחב להתקרב ל[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]]. רבים מחסידי חב"ד מתגוררים בתוך הציבור הכללי ולא בשכונות משלהם, בתקווה שמעורבות זו, בדרך [[אהבת ישראל (ערך)|אהבת ישראל]] (אחד הערכים המובילים במשנת חב"ד), תתרום לקירוב השכנים לערכי היהדות. התנועה מקיימת פעילויות רבות להפצת ערכי היהדות וה[[חסידות]] בקרב הציבור הרחב, ואנשיה משקיעים מאמצים לשכנע את הציבור לקיים מצוות כגון הנחת [[תפילין]] לגברים מעל גיל [[בר מצווה]], ו[[נרות שבת ויום טוב|הדלקת נרות שבת]] לנשים ובנות.
| |||