אנדוסקופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גחנמת (שיחה | תרומות)
מ תיקון ויקילינק לדף הפניה
מ תיקון קישור
שורה 7:
בבדיקה זו ניתן לסרוק איברים פנימיים שונים, כמו [[ושט]], [[קיבה]] ודרכי העיכול, ([[גסטרוסקופיה]]), [[קנה נשימה]] וסימפונות ([[ברונכוסקופיה]]), [[גרון]] ו[[מיתרי הקול]] ([[לרינגוסקופיה]]) דרך ה[[פה]]. [[מעי גס]] ([[קולונוסקופיה]]) דרך [[פי הטבעת]]. [[שלפוחית השתן]] ודרכי השתן ([[ציטוסקופיה]]), [[נרתיק]] ו[[צוואר הרחם]] ([[קולפוסקופיה]]) דרך איברי המין. ה[[לבלב]] ודרכי המרה (ERCP), חלל הבטן, [[כבד]] ואיברי המין הנשיים ([[לפרוסקופיה]]), דרך ה[[טבור]]. חלל המפרקים ב[[ברך]] וב[[מרפק]] ([[ארטרוסקופיה]]) דרך חתך בעור הסמוך למפרק , [[היסטרוסקופיה]] רחם .
 
הבדיקה משמשת בעיקר למטרות אבחנה כמו גילוי מוקדם של גידולים סרטניים, גילוי עצמים שנשאפו לריאות, וגילוי [[כיב קיבה|כיבים]] ו[[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] במערכת העיכול, אולם ניתן להשתמש באנדוסקופ גם לצורך טיפול, בעיקר בתחומי ה[[אורולוגיה]], ה[[אורטופדיה]] וה[[גינקולוגיה]], כמו למשל כריתת פוליפים, קשירת [[שחלה|שחלות]], כריתת [[רחם (איבר)|רחם]], כריתת [[כיס מרה]], צריבת גידול בשלפוחית השתן או ב[[פרוסטטה]], ניתוחי ברכיים וניתוחי [[סינוס (אנטומיהראש)|סינוס]]ים. הבדיקה והטיפול בהתאם לסוגה ול[[כאב]] וחוסר הנוחות שהיא מעוררת, נעשית בזריקת טשטוש, ב[[הרדמה]] מקומית, ולעתים אף הרדמה מלאה.
 
לשיטת אבחנה וטיפול זו יתרונות רבים על פני חדירה כירורגית רגילה, ובהן גרימת נזק מועט לגוף, החלמה מהירה של המטופל, מיזעור צלקות חיצוניות, עלות אשפוז נמוכה, אפשרות להתייעצות ובקרה של צוות גדול, שיש לו אינדיקציה כמו למנתח, ואף שיתוף פעיל בניתוח של מומחה שנמצא הרחק. ומאידך חסרונות נלווים כמו קושי בחיטוי של האנדוסקופ ואפשרות להדבקת חולים, אפשרות לפגיעה באיברים פנימיים ושדה ראיה צר של המנתח, שעלול לפגוע בקבלת החלטות ובניתוח.