הבית החום (מינכן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תעתיק
שורה 7:
המבנה נבנה ב-[[1828]] על בסיס תכניות של האדריכל ז'אן בטיסט מטיווייה (Jean-Baptiste Métivier), שהיה אדריכל החצר ב[[בוואריה]]. המבנה עבר בעלים שונים עד שנרכש על ידי סוחר בריטי בשם בארלו, בסוף [[המאה ה-19]].
 
ב-[[1930]] הוחלט כי המטה של [[המפלגה הנאצית]] באותה עת, ברח' שלינג 50, קטן מדי, כאשר מספר העובדים בו עלה מארבעה בשנת [[1925]] לחמישים באותה השנה. באותה שנה הבית ברחוב ברינר הועמד למכירה על ידי משפחת בארלו. הבית נרכש על ידי פרנץ קסאברקסאפר שוורץ, ששימש אז כגזבר המפלגה הנאצית. התעשיין [[פריץ טיסן]] מימן את השיפוצים במקום, והאדריכל [[פאול לודוויג טרוסט]] דאג להפיכת הבית מווילה עירונית למשכן ראוי למטה המפלגה. טרוסט, שחלק עם [[היטלר]] את הגישה האנטי מודרנית ב[[אדריכלות]], עיצב את הבית בסגנון כבד, אנטי מודרני. הבית נפתח באופן רשמי ב-[[1 בינואר]] [[1931]].
 
בבית היו משרדיהם של הנאצים החשובים ובעלי התפקידים במפלגה - היטלר, [[הנס פרנק]], [[היינריך הימלר]], [[הרמן גרינג]], [[רודולף הס]], [[פיליפ בוהלר]] והגזבר שוורץ. שם גם אופסן "דגל הדם" אותו נשאו בראש המצעד במהלך [[הפוטש בבית הבירה]] שהוכתם בדמם של ההרוגים שם, ונחשב לסמל נאצי קדוש.