מתחם אוגוסטה ויקטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטנות
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
'''מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה''' משתרע על שטח של כ-80 [[דונם]] בפסגת [[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<ref>לצורך השוואה – 80 דונם הוא גודלו של כל [[הרובע הנוצרי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה בירושלים]].</ref>
 
את המתחם הוקםהקים [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]] בראשית [[המאה ה-20]] על ידי [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]],והוא ונקראנקרא על שם אשתו, [[אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין]]. המתחם כוללבמתחם [[כנסייה]] מפוארת ולהּ [[מגדל פעמונים]], וכן [[אכסניה|אכסניית]] [[צליין|צליינים]], שנועדה גם ל[[גרמנים]] תושבי הארץ, ומשמשת. כיום כהאכנסיה משמשת [[בית חולים]]. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] ל[[ארכאולוגיה]] בארץ הקודש", שהוקם בתחילת [[המאה ה-20]], וכוללובו [[ספרייה]] גדולה.<ref>בבית הגנן לשעבר, בצדה המזרחי של הכנסייה</ref>
 
==הרקע להקמת המתחם==
[[תמונה:Sאוגוסטהויקטוריהn0001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה הראשית למתחם]]
בשנת [[1898]] [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל]], כחלק ממסע אימפריאלי שבו ביקש להדק את קשריה של [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] עם [[האימפריה העות'מאנית]]. שיאו שלשיא המסע היה בירושלים,. שבההקיסר ביקר הקיסר במקומות הקדושים שבה, ואף זכה שחלק קטן ב[[חומות ירושלים|חומה]], ליד [[שער יפו]], ייפרץ לכבודו. במהלך הביקור רכש הקיסר חלקות אדמה שונות בירושלים למען הקהילות הגרמניות שבה, ואף קיבל מחלקת אדמה ב[[הר ציון]] מה[[מושל]]הּ העות'מאני של העיר חלקת אדמה ב[[הר ציון]].
 
אותות הביקור, שארך רק ימים ספורים, הותירו את רישומןרישומם בנוף הירושלמי בדמות שלושה מבנים גרמניים, הקיימים עד היום: [[כנסיית הגואל]] ב{{ה|רובע הנוצרי}} (בסמוךסמוך ל[[כנסיית הקבר]]), כנסיית [[דורמיציון]] בהר ציון, וכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים. את הכנסייה בהר הזיתים הקדיש הקיסר לרעייתו, שהתלוותה אליו למסע.
בצמוד לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה נבנתה אכסניה, שנועדה לשמש כביתבית הארחה לצליינים, אך גם כביתבית מרגוע לנתינים גרמנים תושבי ירושלים, שביקשו לצנן את נפשם במקום אוורירי בימי הקיץ החמים. היוזמה להקמת האכסניה הייתה של אוגוסטה ויקטוריה, בעקבות פנייה שהגיעה אליה מהגרמנים-ה[[פרוטסטנטים]] המקומיים. בעת ביקור הזוג המלכותי בהר הזיתים, בחרה הקיסרית את המקום, ועם שובה לגרמניה, הקימה ב[[ברלין]] את "האגודה למען הר הזיתים" (Ölberg Verein).
 
בשנת [[1903]], חמש שנים לאחר הביקור ההיסטורי, נרכש שטח של 81 דונם על הר הזיתים, במקום שבו בחרה הקיסרית. יש הרואים במקום זה כאחדאת מהמקומותאחד המקומות היפים בירושלים, - והיפה בסביבתו. הוא מתנשא לגובה של כ-810 [[מטר]]ים מעל [[פני הים]], וכ-1,200 מטרים מעל פני [[ים המלח]], וצופה אל [[הר הבית]] מגובה של למעלה מ-80 מטרים.
 
==תולדות המתחם==
שורה 19:
[[תמונה:Augvicsym.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטורים בסגנון ימי הביניים בחצר האכסניה]]
===הקמת הכנסייה והאכסניה===
במשך שלוש שנים אספה "האגודה למען הר הזיתים" [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] למימון הפרויקט, עד שהגיעה לסכום של כמיליון וחצי [[מרק גרמני|מרק]]. שני שלישים מן הסכום (דהיינו, מיליון מרק) נתרמו על ידי יושבי העיר [[קלן]] בגרמניה. בתום איסוף הכסף, עמל ה[[אדריכל]] הגרמני רוברט לייבניץ (Leibnitz), ממשרד הארכיטקטים הברלינאי "גַאוּזֶה", על תכנון הכנסייה והאכסניה, וחישב את העלויות עד לרמת ה[[פטרוזיליה]] וה[[בצל הגינה|בצל]] בגן הירק. הוא שאף לרמת גימור מושלמת, שבה הכלים הסניטריים, השירותים וחדרי האמבטיה יהיו ברמה אירופאית, וציוד המטבח יהיה מהמתקדמים בזמנו מגרמניה. לבקשת הקיסרית, תכנן לייבניץ את המבנים ברוח השיר הכנסייתי הגרמני "מבצר איתן הוא אלוהינו" (Ein feste Burg ist unser Gott), לכמה מטרות:
* בית הארחה ונופש לגרמנים-פרוטסטנטים תושבי הארץ, הסובלים מחום הקיץ ואינם יכולים לממן נסיעה למקומות קרירים.
* בית החלמה לחולי [[מלריה|קדחת]].
* מקום למפגשים, התכנסויותלהתכנסויות ואירועיםולאירועים חגיגיים של בני הקהילה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ווב[[סוריה]].
* אכסניה לצליינים ותייריםולתיירים מגרמניה.
הבניין נבנה בסגנון גרמני קלאסי "מוצק" ומלכותי, הכולל [[קשת (מבנה)|קשתות]], [[קמרון (אדריכלות)|קמרונות]] וגג רעפים אפור. הבנייה נעשתה ב[[אבן ירושלמית]] בסיתות גס, והיא כוללת פינות מעוגלות הרומזות לביצורים עתיקים. החצר הפנימית אופיינית למתחמים דומים בגרמניה. תכנון הכנסייה לפרטי פרטים נעשה בגרמניה, וכך גם האלמנטים האדריכליים שלה, כולל כותרות העמודים, הפסלים וה[[תבליט]]ים, שנעשו כולם ב[[גבס]]. אלה הוסעו לירושלים ב[[אוניה|אוניות]], וכאן הועתקו אחד לאחד באבן על ידי אמנים מקומיים. ה[[פסיפס]]ים וציורי הקיר נעשו כולם בגרמניה, והובאו ארצה חלקים-חלקים.