הבדלים בין גרסאות בדף "מתחם אוגוסטה ויקטוריה"

מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
==הרקע להקמת המתחם==
[[תמונה:Sאוגוסטהויקטוריהn0001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה הראשית למתחם]]
בשנת [[1898]] [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל]], כחלק ממסע אימפריאלי שבו ביקש להדק את קשריה שלקשרי [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] עם [[האימפריה העות'מאנית]]. שיא המסע היה בירושלים. - הקיסר ביקר במקומות הקדושים שבה, ואף זכה שחלק קטן ב[[חומות ירושלים|חומה]], ליד [[שער יפו]], ייפרץ לכבודו. במהלך הביקור רכש הקיסר חלקות אדמה שונותאחדות בירושלים למעןעבור הקהילות הגרמניות שבה, ואף קיבל חלקת אדמה ב[[הר ציון]] מה[[מושל]] העות'מאני של העיר.
 
אותות הביקור, שארך רק ימים ספורים, הותירו את רישומם בנוף הירושלמי בדמות שלושה מבנים גרמניים, הקיימים עד היום: [[כנסיית הגואל]] ב{{ה|רובע הנוצרי}} (סמוך ל[[כנסיית הקבר]]), כנסיית [[דורמיציון]] בהר ציון וכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים. את הכנסייה בהר הזיתים הקדיש הקיסר לרעייתו, שהתלוותה אליו למסע.
בצמוד לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה נבנתה אכסניה, שנועדה לשמש בית הארחה לצליינים, אך גם ביתובית מרגוע לנתינים גרמנים תושבי ירושלים, שביקשו לצנן את נפשם במקום אוורירי בימי הקיץ החמים. היוזמהאת להקמתהקמת האכסניה הייתה שליזמה אוגוסטה ויקטוריה, בעקבות פנייה שהגיעה אליה מהגרמנים-ה[[פרוטסטנטים]] המקומיים. בעת ביקור הזוג המלכותי בהר הזיתים בחרה הקיסרית את המקום, ועם שובה לגרמניה הקימה ב[[ברלין]] את "האגודה למען הר הזיתים" (Ölberg Verein).
 
בשנת [[1903]], חמש שנים לאחר הביקור ההיסטורי, נרכש שטח של 81 דונם על הר הזיתים, במקום שבו בחרה הקיסרית. יש הרואים במקום זה את אחד המקומות היפים בירושלים - והיפהואת היפה בסביבתו. הוא מתנשא לגובה של כ-810 [[מטר]]ים מעל [[פני הים]], וכ-1,200 מטרים מעל פני [[ים המלח]],. הוא וצופהצופה אל [[הר הבית]] מגובה של למעלה מ-80 מטרים.
 
==תולדות המתחם==
[[תמונה:Augvicsym.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטורים בסגנון ימי הביניים בחצר האכסניה]]
===הקמת הכנסייה והאכסניה===
במשך שלוש שנים אספה "האגודה למען הר הזיתים" [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] למימון הפרויקט, עד שהגיעה לסכום של כמיליון וחצי [[מרק גרמני|מרק]]. שני שלישים מן הסכום (דהיינו, מיליון מרק) נתרמו על ידי יושבי העיר [[קלן]] בגרמניה. בתום איסוף הכסף עמל ה[[אדריכל]] הגרמני רוברט לייבניץ (Leibnitz), ממשרד הארכיטקטים הברלינאי "גַאוּזֶה", על תכנון הכנסייה והאכסניה,. וחישבהוא חישב את העלויות עד לרמת ה[[פטרוזיליה]] וה[[בצל הגינה|בצל]] בגן הירק. הוא, שאףושאף לרמת גימור מושלמת, שבה הכלים הסניטריים, השירותים וחדרי האמבטיה יהיו ברמה אירופאית, וציוד המטבח יהיה מהמתקדמים בזמנו מגרמניה. לבקשת הקיסרית, תכנן לייבניץ את המבנים ברוח השיר הכנסייתי הגרמני "מבצר איתן הוא אלוהינו" (Ein feste Burg ist unser Gott), לכמה מטרות:
* בית הארחה ונופש לגרמנים-פרוטסטנטים תושבי הארץ, הסובלים מחום הקיץ ואינם יכולים לממן נסיעה למקומות קרירים
* בית החלמה לחולי [[מלריה|קדחת]]
ב-[[9 באפריל]] [[1910]] נערכה חנוכת הבית בטקס מפואר, בו נכחו כ-700 מוזמנים מגרמניה, כולל שני [[נסיך|נסיכים]] [[בוואריה|בווארים]] קתולים, ונסיך ונסיכה פרוטסטנטים, כסמל לפתיחותו של הקיסר לכל הזרמים.
 
הכנסייה והאכסניה בהר הזיתים שימשו צליינים ונופשים רבים במשך ארבע שנים, עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. בזמן זה נוהל בית ההארחה בידי אנשי מסדר ה[[הוספיטלרים]], שמקורו ב[[ימי הביניים]], שניהלושניהל רשת בתי הארחה ובתי חולים בארץ הקודש. לראש המסדר הייתה דירת קבע בבית ההארחה, אשר מעקי המדרגות המובילות אליה עוטרו בתבליטים צלבניים.
 
===המתחם במלחמת העולם הראשונה===
[[תמונה:Aug.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חדר באכסניה לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה ב-1927]]]]
[[File:Stone Eagle at the Entrance of Augusta Victoria Church.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל אבן של [[עיט]] בכניסה לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה]]
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הוסב מבנה האכסניה לבית חולים צבאי, ושימש גם כמפקדהמפקדה הראשיתראשית של המטהלמטה ה[[טורקיה|טורקי]]-גרמני הכללי בירושלים, וזאת במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במלחמה זו.
 
===תקופת המנדט הבריטי===
====מעון הנציב העליון====
לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטיםבריטניה בשנת [[1917]] המתחם [[הלאמה|הולאם]] והפךהמתחם, והוא הוסב למפקדה הראשית של צבאםצבאה בארץ ישראל. כשהתחילה תקופת [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1920]] אכלס המבנה את מוסדות השלטון, ו[[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]], עבר להתגורר בו למשך חמש שנים. בראשית תקופה זו, ב-[[27 במרץ]] [[1921]], נערכה במקום הפגישה ההיסטורית בין [[משרד המושבות הבריטי|שר המושבות הבריטי]], [[וינסטון צ'רצ'יל]]; הנציב העליון, [[הרברט סמואל]]; [[לורנס איש ערב]] ו[[האמיר עבדאללה]], בנוגע לעתידםלעתיד המדיני של ארץ ישראל ו[[עבר הירדן המזרחי]] <ref>על המפגש ההיסטורי בין צ'רצ'יל והאמיר עבדאללה, באתר [http://www.nativ.cc/jan_07/maislish.htm נתיב]</ref>. בפגישה זו הוצע לאמיר עבדאללה לעמוד בראש מדינה שתקום בעבר הירדן, ובכך נקרע עבר הירדן המזרחי מתחומי "הבית הלאומי" אותו ביקשושביקשו היהודים להקים בעקבות [[הצהרת בלפור]]. בקומה השנייה של מבנה האכסניה, המשמש כיום כבית חולים, ישנויש חדר לזכרו של צ'רצ'יל.
 
בין השניםבשנים [[1925]]-[[1927]] התגורר במבנה "אוגוסטה ויקטוריה" הנציב העליון, ה[[פילדמרשל]] [[הרברט פלומר]],. אך אז פקדה [[רעידת אדמה]] קשה את ירושלים, וסדקה את המבנה. בעקבות כךזאת עבר הנציב העליון להתגורר באופן זמני ב[[בית מחניים]] ב[[רחוב הנביאים]], ששימש עד אז את נשיא [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]], [[מנחם אוסישקין]]. מוסדות השלטון שפעלו בבניין על מחלקותיהם השונות עברו ל[[אכסניית סנט פול]] מול [[שער שכם]]. במקבילבתוך כך החלה בנייתו שלבניית [[ארמון הנציב]] בדרום העיר,; לשםולשם עבר הנציב העליון בשנת 1933 יחד עם כל דייריו האחרונים של מתחם אוגוסטה ויקטוריה.
 
====בית חולים====
את עבודת השיפוץ של המבנים שניזוקו במתחם אוגוסטה ויקטוריה, לקחקיבל על עצמו [http://www.kaiserswerther-diakonie.de/ מסדר הנזירות הדיאקוניסיות] ממחוז קייזרסוורת (Diakoniewerk Kaiserswerth) בגרמניה, במטרהכדי להכשירו לבית חולים.
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[1939]] החרימו הבריטים את המתחם, עקב היותו רכוש אויב, והשתמשו במבנה בית החולים לצורכי הצבא הבריטי. בתום המלחמה הוחזר הרכוש לגרמנים, אך הם העדיפו שלא יזוהה עוד עם לאום מסוים, והמתחם כולו הועבר לניהולה של [http://www.lutheranworld.org/ LWF] - ה[[פדרציה]] ה[[לותרנים|לותרנית]] העולמית (Lutheran World Federation).
 
===ימי השלטון הירדני===
עם שוך הקרבות בירושלים ב[[מלחמת העצמאות]] נחצתה העיר למזרח ולמערב, כאשר. חלקה המזרחי, כוללובכלל זה [[העיר העתיקה]], הפךנהפך לשטח [[ירדן]]. מדינת ישראל החזיקה ב[[מובלעת]] ב[[הר הצופים]], שבהובה פעלו [[האוניברסיטה העברית]] ו[[הדסה הר הצופים|בית החולים הדסה]], אליהםואליהם הגיעו באמצעות שיירותבשיירות דו-שבועיות. על פי [[מפה|מפת]] חלוקת האזור, שנקבעה ב[[הסכם שביתת הנשק עם ירדן|הסכמי שביתת הנשק]], אמור היה מתחם אוגוסטה ויקטוריה להיות בידי ישראל, אך הירדנים הם שהחזיקו בו בפועל, והשתמשו בו כמאחז צבאי.
 
בשנים 1949-1948 הפעיל במקום [[הצלב האדום]] הבינלאומי בית חולים ל[[פליט]]ים ערבים, ובהמשך הועברה האחריות על תפעולו שלתפעול בית החולים ל[[אונר"א]]. בשנת 1966 נערכו עבודות שיפוץ מקיפות בבית החולים, כדי להפכו למודרני.
 
===ממלחמת ששת הימים ועד היום===
עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]], הופצץ מתחם אוגוסטה ויקטוריה מהאוויר על ידיהפציץ [[חיל האוויר הישראלי]] את מתחם אוגוסטה ויקטוריה (זו הייתה התקיפה האווירית היחידה בתחומי ירושלים במהלך המלחמה), וזאת בשל החשש שהמאחז הירדני במקום ישמש לתקיפת המובלעת הישראלית שבהר הצופים. מיד עם תחילת הקרבות היבשתיים בירושלים, חדר כוח של [[חטיבה 55]] להר הזיתים, וכבש את המתחם.
 
הכנסייה ובית החולים שייכים עד היום (2007) לארגון LWF, ובית החולים מתמחה בריפוי מחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ומחלות אף, אוזן וגרון. בשל מיקומו בפסגת ההר בית החולים מכונה בשם "אלמֻטְלָע" - "העליון", וזאת בשל מיקומו בפסגת ההר. הואיש כוללבו כ-150 מיטות, והוא בית החולים היחיד המטפל בפליטים החיים בסביבות ירושלים ונעזרים באונר"א. כ-70% מהצוות הרפואי של בית החולים מתגורר מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] ואף בתחומי [[הרשות הפלסטינית]]. עקבבשל בניית [[גדר ההפרדה]], הצפויה לנתק את הר הזיתים מכפרי הסביבה, ישנויש חשש כי הן הצוות והן המטופליםוהמטופלים יתקשו להגיע לבית החולים.
 
נכון ל-לשנת 2007, הכניסה לבית החולים מוגבלת לבודדים בלבד כדי שלא להפריע לחולים, אך הביקור במתחם פתוח לכל אדםלכול. בכנסייה נערכים מדי חודש [[קונצרט]]ים למוזיקה ווקאלית וליטורגית.
 
==אדריכלות הכנסייה ועיטוריה==