שיפה – הבדלי גרסאות

צינורות הכברה עשויים תאים חיים סמוכים, אשר רוב אברוניהם נעלמו ומה שנשאר זה בעיקר ציטופלזמה וקרום התא. לתאים אלו דופנות רוחב, הנקראות גם לוח כברה, דפנות אלו מלאות נקבוביות זעירות שתפקידן להאט את זרימת המומסים דרך תאי הכברה ובכך לשמור על מפל לחצים בין במקור למבלע. לתאי השיפה צמודים תאי לוואי שתפקידם לווסת את תנועת המומסים בצינור.

 

אין תשובות ממשיות עדיין לשאלה איך מתנהל מנגנון כיוון הזרימה בצינורות השיפה. שאלה זו עדיין בגדר מחקר, אך יש תאוריות שונות. התאוריה המרכזית שלפיה מסבירים את מנגנון ההובלה בשיפה נקראת תיאורית הזרימה בלחץ שפותחה על ידי מונק בשנת 1926. על פי תאוריה זו הסוכרים המומסים נקלטים בתאי הכברה של השיפה בתהליך בררני הדורש השקעת אנרגיה. תהליך זה מכונה "העמסה". מאוחר יותר הסוכרים מגיעים למבלע ושם מתבצעת ה"פריקה".