תקופת מייג'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הקמת השלטון הייצוגי: תקלדה |
|||
שורה 24:
בסוף שנות השבעים של [[המאה ה-19]] צברה תנועת הרפורמה תאוצה - הוקמו מועצות מקומיות ברחבי המדינה, ובשנת [[1880]] הקימו נציגי 24 מחוזות את [[הליגה להקמת פרלמנט לאומי]]. בתגובת נגד, נחקקו חוקים האוסרים על ה[[עיתונות]] לבקר את השלטון או לדון ברעיונות מדיניים. חוק נוסף אסר על מפגשים [[פוליטיקה|פוליטיים]] בשיתוף עובדי מדינה וקיום מפגש פוליטי בכל צורה שהיא חויב באישור [[משטרה|משטרתי]]. בשנת [[1882]] הוקמה 'מפלגת החוקה המתקדמת' על ידי [[אוקומה שיגנובו]]. בצעד נגד הקימו תומכי האצולה את [[מפלגת השלטון הקיסרית]]. לאורך שנת 1882 פרצו הפגנות פוליטיות אשר גלשו גם ל[[אלימות]]. המשטר אכף את החוקים אשר הגבילו פעילות פוליטית והקשו במיוחד על הפעילים הקוראים לכינון משטר ייצוגי. עד שנת [[1884]] התפוררו רוב התנועות הדמוקרטיות.
הלחצים מצד תומכי הרפורמות נשאו פרי כאשר ב-[[1890]] הוקם [[הדיאט של יפן]]. המנהיגות היפנית אימצה את מודל המשטר ה[[פרוסיה|פרוסי]] בעוד החוקה ה[[גרמניה|גרמנית]] הוותה את הבסיס לזו היפנית. תוארי ה[[אצולה]] המסורתיים של הסמוראים וה[[דאימיו]] הוחלפו בתארים מערביים, ותפקידי ממשל מסורתיים אשר ליוו את יפן מאז [[המאה ה-7]] הוחלפו בפונקציות מודרניות. את יועצי הקיסר החליפה [[מועצת הביטחון (יפן)|מועצת הביטחון]]. [[מועצת המלחמה העליונה]] הוקמה לשליטה על הצבא אשר נבנה על פי המודל הגרמני. ראש המטות נהנה מגישה ישירה לקיסר ויכל לפעול בנפרד ובחופשיות משאר הגופים האזרחיים הממשלתיים.
החוקה היפנית הושלמה ב-[[1889]] ונכנסה לתוקף ב-[[29 בנובמבר]] [[1890]]. [[בית הנבחרים היפני]] הורכב מגברים מעל גיל 25 אשר שילמו מס שנתי בסך 15 [[ין]]. [[בית חברי המועצה]] הורכב מנושאי תוארי אצולה שונים וחברים אשר מונו על ידי הקיסר. [[קבינט]] מצומצם פעל תחת חסות הקיסר ובמקביל לממשלה ולפרלמנט. למרות התקדמות זו עדיין רוכז רב הכוח מבחינה פורמלית בידי הקיסר. כבר עם הכנסת השינויים המשמעותיים לכאורה, התברר כי בפועל עדיין שולטים המנהיגים של מחוזות סצומה וצ'ושו מאחורי הקלעים. המפלגות הייצוגיות נדרשו לשנים רבות על מנת להגדיל את השפעתם על תהליך לקיחת ההחלטות במשטר היפני.
| |||