הנדסת תחבורה – הבדלי גרסאות

:* [[הנדסת תנועה]] - עוסקת ביישום חזונו של מתכנן התחבורה מבחינת ניתוב, מספר מסלולים, תוכניות רימזור, תכנון מרחב עירוני (זכויות דרך), תכנון [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]], מפרצים וכד'וכדומה, על מהנדס התנועה להיוות גורם מגשר בין מתכנן התחבורה למהנדס תכנון ותפעול הדרכים אשר מתכנן ברמה הפיסיתהפיזית והפיסיקאליתוהפיזיקאלית בעוד מתכנן התחבורה משתמש בשיקולים [[כלכלה|כלכליים]] [[פסיכולוגיה|ופסיכולוגיים]].

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון במגבלות מסוימות. על מנת להפוך למהנדס מורשה, ולהסיר מגבלות אלו,יש להתמחות בתחום מסוייםמסוים (תכנון תחבורה, תנועה, גיאומטריהגאומטריה, תכנון פיסי וכד'וכדומה) במשך 3 שנים.

בישראל נלמדת הנדסת תחבורה רק ב[[הטכניון|טכניון]] כחלק מן הפקולטה להנדסה אזרחית. לימודי ההסמכה נמשכים כ-4 שנים, ובסיומם מקבלים הבוגרים תואר [[בוגר אוניברסיטה]] (B.Sc) בהנדסת תחבורה. [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] (M.Sc) ותואר [[דוקטור]] בתחום הנדסת תחבורה ניתן במגוון מסלולי לימוד המוצעים לסטודנטים מצטיינים כחלק מהשתלמותם לתואר הם רב גוניים במקצועות [[מדעים מדויקים|המדעים המדויקים]], [[מדעי החברה]], תכנון צמתים דרכים ותשתיות, [[חקר ביצועים]] ותכנון אורבני, הדרושים לתפקוד מהנדס התחבורה. תוכנית הלימודים המוצעת נועדה לספק את הכלים ובסיס המיומנויות הנדרש ממהנדס התחבורה בעולם משתנה של טכנולוגיה שבו קיימת הקפדה על יצירת סביבה [[פיתוח בר קיימא|בת-קיימא]].