כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק – הבדלי גרסאות

ה'''[[כרונולוגיה]] של המזרח הקרוב העתיק''' עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע. וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו. הכרונולוגיה מנסה לקבוע את סדר הדורות וסנכרון מאורעות שונים שארעושאירעו באזורים אחרים.

לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב אשר עסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות ב[[מצרים העתיקה]], [[ארץ ישראל]], [[כנען]], והתרבויות של [[מסופוטמיה]]: [[שומר]], [[אכד]], [[בבל]], [[אשור]], תרבויות [[אנטוליה]] ועוד, עמדו התעודות ההיסטוריות של אותן תרבויות. תעודות אלה, לא פעם בצורת מצבות זכרוןזיכרון, הכילו רשימות מלכים אשר כללו את סדר הדורות של המלכים, את שנות מלכותם ותאור מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ה[[היסטוריון]] היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה: השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא. שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל, התקופה שמעלית המלך לשלטון ועד ראש השנה הבא, לא נכללה כלל במניין שנות המלכות של המלך, ונקראה "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם אישים או מאורעות חשובים. בממלכה האשורית החדשה היה נהוג לכנות כל שנה (המתחילה בראש חודש ניסן) בשמו של המלך (על-פי רוב כונתה בשמו שנת מלכותו המלאה הראשונה), ובהמשך בשמו של אחד מנציבי ה[[פחוות האשוריות]]. רשימה זו כונתה בשם [[לימו]].

בכל התרבויות הקדומות לא היתההייתה "שנת אפס", כלומר לא היה מועד יחוס אבסולוטי שממנו קבעו את כל המועדים האחרים. שיטות התארוך הקדומות הכירו רק את תקופות המלכות השונות של המלכים השונים, ובכל תקופת מלכות החלה הספירה משנת 1 מחדש.