אליעזר יצחק פריד – הבדלי גרסאות

נולד לר' [[הלל פריד]] מ[[גרודנא]], ואסתר בתו של ר' [[חיים מוולוז'ין]]. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' חיים בוולוז'ין. נלקח על- ידי דודו, ר' [[יצחק מוולוז'ין]] כחתן לבתו הבכורה רבקה. לאחר שאביו ר' הלל עבר לשמש ברבנות ב[[גרודנא]], התמנה פריד למשרת משנה [[ראש הישיבה]] ב[[וולוז'ין]] לצד חמיו ר' יצחק. בכתב סמיכה שכתב לו אביו בשנת [[תקפ"ח]] ([[1828]]) נכתב כי הוא מוסר {{ציטוטון|מידי יום שעורים תמידים כסדרם בי מתיבתא קדישא דק' וואלאזין}}{{הערה|‏ [[מיכל רבינוביץ]], תעודות לתולדות הישיבה בוולוז'ין''', קבץ על יד''', ירושלים תשי"א, ספר ה' (ט"ו), עמ' רכב}} והוא אך בן תשע-עשרה שנה.

סמוך לפטירת חותנו בשנת [[תר"ט]] ([[1849]]), התמנה ר' אליעזר יצחק לרבה של [[וולוז'ין]] ומיד לאחר מכן התמנה על- ידי פרנסי הישיבה {{ציטוטון|להקים את שם כבוד אבותיו היקרים נוחם עדן על בית אולפנא דידהו... לעורר לב בתלמידים להתלמד מתורתו}}.{{הערה|‏ רבינוביץ, שם,עמ' רכד}} בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין, טבע ר' אליעזר יצחק סיומת מיוחדת לצד חתימתו: 'מתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים פה וואלאזין'. ר' אליעזר יצחק היה ידוע כאיש חולי, ולאחר עשר שנים בהם עמד בראשות הישיבה והרבנות, נפטר ביום [[י"ט באלול]] [[תרי"ט]], בהיותו בן ארבעים וארבע.

גיסו [[הנצי"ב]] רואה בו אחד משלושת עמודי התווך של [[ישיבת וולוז'ין]]:{{ציטוט|תוכן=זכות אבותי הצדיקים הביאני/ אל בית התלמוד הגדול בית מלוני/ מקור ששוני/ בה כל מעייני/ היא ד' אמות של הלכה אשר נוסדה/ לתורה ולתעודה/ ע"יעל ידי הגאון הגדול אביר הרועים עין העדה אדמו"ר וחו"ז מ' '''חיים''' זצ"ל בוולאזין, ואחריו קם לעודדה/ בנו חותני אדמו"ר הגאון פאר ישראל '''מוהרי"צ''' זצ"ל, ואחריו תמך הודה/ מר גיסי הגאון חריף ובקי מ' '''אליעזר יצחק''' צ"ל, היא הבאר חפרוה שרי האלוקים ושרי התורה. |מקור= '''העמק שאלה''', קדמת העמק}}

* משה צינוביץ, '''עץ חיים''' - ספר ראשון, תל- אביב תשל"ב, עמ' 209-218.