היסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shandorsan (שיחה | תרומות)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ביניהם; לעתים;
שורה 36:
== היסקים דדוקטיביים ואחרים ==
 
הן במדעים והן בשיחה רגילה משתמשים בני האדם בהיסקים שונים, תקפים ושאינם תקפים. ישנם היסקים משכנעים שאינם תקפים (מכונים לעיתיםלעתים [[כשל לוגי|כשלים הגיוניים]]), וישנם אפילו היסקים תקפים שאינם משכנעים (למשל היסקים מורכבים ביותר, שקשה לעמוד על כל שלביהם). בין ההיסקים שאינם תקפים הגיונית ראוי לציין את ההיסקים האינדוקטיביים משום משקלם העצום בתולדות תורת הידיעה והמתודולוגיה המסורתית. תורות ההיסק האינדוקטיבי השונות מבקשות להסביר מדוע היסקים אינדוקטיביים הם חשובים ומרכזיים למדעים השונים, על אף העובדה שמנקודת המבט ההגיונית הטהורה הם אינם תקפים.
 
מהאמור לעיל ברור כי היסק ודדוקציה הינם נושאים שונים: כל דדוקציה מתבצעת באמצעות היסקים, אך לא כל ההיסקים הם דדוקטיביים.
שורה 49:
בפרט, חשובה לחוקרי תורת ההגיון ההבחנה בין טענות תנאי (למשל: אם יורד גשם, אז נשאר בבית), לבין היסקים (כגון: יורד גשם. לכן, נשאר בבית). אבחנה זו אינה נפוצה ברוב ההקשרים הרווחים בשפה המדוברת, ועל כן נראית שרירותית למדי להדיוט, אך בתורת ההגיון יש לה חשיבות עצומה, משום שלא בכל המערכות ההגיוניות קיימת הקבלה הדוקה בין טענות התנאי שניתן להראות כי הן אמיתיות וההיסקים אשר ניתן להראות כי הם תקפים. את הקשר שבין אמיתותן של טענות תנאי ותקפותם של היסקים הדומים להן מתאר הלוגיקאי באמצעות משפטי [[מבוססות (לוגיקה)|מבוססות]] ומשפטי [[שלמות (לוגיקה מתמטית)|שלמות]]. בפרט, חשובה אבחנה זו לאחר תגליתו של [[קורט גדל|גדל]] את משפט [[אי השלמות של גדל|אי השלמות]] שלו, המצביע על טענות אמיתיות במתמטיקה שאינן ניתנות לביסוס באמצעות מערכת סופית של הנחות.
 
בשפה המדוברת לא תמיד קל להבחין בין טענות תנאי והיסקים. מכיוון שלוגיקאים תכופות מתרגמים היסקים וטענות מן השפה המדוברת לשפה הפורמאלית, מוסכמת בינהםביניהם ההבחנה בין מילות היסק, המציינות שהיסק לפנינו ובין מילות תנאי, המציינות שטענות תנאי לפנינו. אלו למעשה מוסכמות תרגום מן השפה המדוברת לפורמאלית, ולהפך. מילות ההיסק המקובלות ביותר הן: "לכן", "לפיכך", "על כן" וכדומה, והלוגיקאי המקצועי מקפיד להבחינן ממילים המציינות טענות תנאי כגון "אם...אז...".
 
[[קטגוריה:לוגיקה]]