לא תיקום ולא תיטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; להימנע; ענייני;
שורה 7:
 
==סוג הפגיעה שעליה אסור לנקום==
בתלמוד (יומא כג ע"א) נאמר, שאיסור נקימה ונטירה נאמר על פגיעה ממונית, כמו בדוגמאבדוגמה לעיל שאדם מסרב להשאיל חפץ לחברו, אבל מותר להגיב על צער פיזי או עוגמת נפש, אם הפוגע לא ביקש את סליחת הנפגע. כך סיכם זאת רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו שם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נקימה ונטירה בכל עניניםעניינים שבממון - אסורה, שנאמר: לא תקום ולא תטור... אבל כל שציער את חבירו בגופו, הן בהכאה הן בקללה הן באיזה צד של קלון, אם האחר מפייסו על זה כראוי לו - אף הוא ראוי למחול מלב ומנפש... ואם הלה אינו מפייסו - מותר לו בנקימה כל שרואה בה מקום; אלא שאם רצה שלא לנקום עליה הוא בעצמו - מקומו מושכר לו [כלומר, יש לו שכר על כך].}}
הרמב"ם (הלכות דעות פרק ז הלכה ז) אסר נקימה ונטירה באופן גורף, ולא ציין הבחנה זו בין ממון לבין צער אחר.
 
בספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] (פתיחה, רשימת הלאוין, 'באר מים חיים' אות ח-ט) מסיק להלכה שיש להמנעלהימנע מלנקום בכל מקרה, משום שההיתר לנקום על צער הגוף שנוי במחלוקת, ומחמת הספק צריך להחמיר בדבר ("ספק דאורייתא - לחומרא").
 
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]