|
}}
'''פלוסיום''' ([[יוונית]]: Πηλούσιον) היתההייתה עיר בקצה המזרחי של ה[[דלתא]] של [[נהר הנילוס]], כ 30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית [[פורט סעיד]]. במהלך ההיסטוריה ניתנו לעיר שמות שונים. בעת [[מצרים העתיקה]] נודעה העיר תחת השם '''סינה''' או '''פר-אמון''' (מקדש-[[אמון]]), בעברית ידועה העיר בשם '''סין''' <ref>[[יחזקאל]] פרק ל' פסוק טו: " וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא."</ref>וכיום, בערבית ידוע האתר בשם '''תל אל-פראמא'''. ([[ערבית]]:الفرما). [[תרגום ירושלמי|התרגום הירושלמי]] (שמות פרק א פסוק יא) מזהה את פילוסין עם [[רעמסס]] [[מקרא|המקראית]].
פלוסיום היתההייתה העיר הגדולה במזרח [[מצרים התחתונה]], ועם בנייתה שימשה כנמל על גדות הכנף המזרחית של דלתת הנילוס, שמה הקדום נגזר מהמילה המצרית ל[[בוץ]]. החל מ[[המאה הראשונה]] נסתם הנמל בסחף של חול מהדלתה וקו החוף התרחק מהעיר וב[[המאה ה-3|מאה השלישית]] כבר
היתההייתה העיר מרוחקת כ-4 מייל מ[[הים התיכון]]. מיקומה האסטרטגי של פלוסיום הציב אותה כ[[מבצר]] גבול השומר על הכניסה למצרים ממזרח, מכוון [[הסהר הפורה]], והעיר הייתה לזירת קרבות מול אוייביםאויבים שניסו לפלוש למצרים בדרך היבשה. ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] התבססה כלכלת העיר וסביבתה על ה[[פשתן]] שהיה מוצר מבוקש וסיביו, זרעיו וחלקים אחרים שימשו לייצור בד, [[צבע]], [[נייר]], רשתות דייג ו[[סבון]]. הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא ו[[הצי הרומי]] [[פליניוס הזקן]] כותב על פשתן פלוסיום בספרו [[תולדות הטבע]] (ב[[לטינית]]: Historia Naturalis) ואף נתן לו את השם הלטיני '''linum Pelusiacum'''. ב[[משנה]] (יומא פרק ג משנה ז) נאמר [[כהן גדול|שהכהן הגדול]] היה לובש [[יום הכיפורים|ביום הכיפורים]] בגדי פשתן יקרים ומשובחים מפילוסין.
בשנת [[525 לפנה"ס]] נכבשה פלוסיום על ידי הצבא הפרסי בראשותו של המלך [[כנבוזי השני]] לאחר קרב מכריע הידוע בשם [[קרב פלוסיום]] בו הוכה הצבא המצרי וחיל המצב של פלוסיום שוק על ירך, המבצר נכנע והדרך למצרים נפתחה. על פי [[הרודוטוס]], התנהג כנבוזי באכזריות רבה בהיותו במצרים. הוא הוציא להורג את פרעה [[פסמתיך השלישי]], בנו של [[יעחמס השני]] (ביוונית - אמסיס) יחד עם אצילים נוספים, התעלל בשבויים, והרג נשים וילדים. בזז את המקדשים וחילל את קדשי המצרים.
|
