מחלקה סגורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
{{שכתוב|סיבה=יש להוסיף מקורות חיצוניים לטענות}}
מ זוטות
שורה 11:
== ביקורת בספרות המקצועית על הרעיון והפרקטיקה של המחלקה הסגורה ==
 
יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמה מובהקת למוסד כוללני (ר' {{הערה|1=ארווינג גופמן, במאמר"[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a83zOtwvhKcJ:sapir.uniclass.co.il/hr/uploader.php "מוסדות כוללניים]", " על מאפייני מוסדות טוטאליים", רסלינג, 2006)}}, בו ניטלות מבני אדם זכויות בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של מדינות מערביות רבות ובהן מדינת ישראל. דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד יתכן שבאמצעות כליאה, קשירה, תיוג משפיל וכדו' ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.
 
האסכולה הלקאניתה[[לאקאן|לקאנית]], למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי הנפש, וזוהי בין היתר גם נגזרת של התאוריות ההומניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית ככר למתודות חדשות.
 
== ביקורת ציבורית על המחלקות סגורות בישראל בשנים האחרונות ==
שורה 25:
* בשנת 2010 בעת ביקור פתע שר הבריאות יעקב ליצמן בבית החולים "אברבנל" נגלו לפניו מחזות של הזנחה ועליבות - מה שהעלה את הנושא הבעייתי של הכליאה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי, ועצם קיומה של האפשרות לשלול חרות אדם ללא משפט והליך הוגן במסגרת דמוקרטיה.
 
עקב הקושי הרב הכרוך בהכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים, שופטים, סנגוריה ציבורית, ואישי ציבור אל תוך מתחמי המחלקות הסגורות באמתלה של "חיסיון רפואי" , קיים קושי ניכר ואובייקטיבי בהפקת תחקירים מהסוג הנ"ל, והבאת המתרחש מאחורי חומות המחלקות הסגורות לידיעת הציבור.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{קצרמר|רפואה}}