קימונו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיכלוש המאמוש (שיחה | תרומות) |
מ שוחזר מעריכות של מיכלוש המאמוש (שיחה) לעריכה האחרונה של SilvonenBot |
||
שורה 6:
הקימונו אופף את גוף הלובש כאשר צדו השמאלי פרוס תמיד מעל משנהו (להוציא מלבושי גוויה לקראת קבורתה), ושניהם אחוזים במקומם על ידי [[אבנט]] רחב המכונה [[אובי]], הנקשר מאחור. שכבות הקימונו רבות המה, ונעטות בסדר מסוים וקבוע מראש. לבישת הקימונו תיעשה בדרך כלל בד בבד עם עטיית כפות הרגליים בהנעלה מסורתית (ובמיוחד [[גטה]], סנדלי עור ועץ; ו[[זורי]], מעין נעלי עור פתוחות) ו[[טאבי]], גרביים בעלי חלוקה בין הבוהן ליתרת האצבעות ברגל.
== היסטוריה ==
דגמי הקימונו הראשונים הושפעו עמוקות מה[[הנפו]], הלבוש הסיני המסורתי, באמצעות תרומות תרבותיות רחבות היקף שהתרחשו בציר היפני-סיני, למן המאה החמישית לספירת הנוצרים. ברם, היה זה אך במרוצת המאה השמינית כאשר עיצובים סיניים נכנסו לאופנה בקרב היפנים והמאפיין הבולט לכך היה הפיכתו של הצווארון הגבוה למאפיין שכיח במיוחד בקרב אופנת הנשים היפנית.
במהלך תקופת היאן היפנית (שמתפרשת על פני השנים [[794]] עד [[1192]] לספירה), התעצב הקימונו לכדי סגנון מיוחד - לובשיו עטו על כתפיהם עצמם עד תריסר, ולעתים אף יותר, שכבות בצבעים מנוגדים, ועליהן עטו חצי סינר המכונה בשם מוֹ, מעל הקימונו. לשילובי הצבעים השונים נודעו משמעויות שונות וכל אחד היה לייחודי בפני עצמו. במהלך עידן מורומאכי (בשנים [[1392]] עד [[1573]]), הקוסודה, קימונו יחיד שנחשב קודם-לכן ללבוש תחתון, החל להיענד בלי תחתוני האקאמה מעליו, ונשמר אפוא במקומו בסיועה של חגורה בשם אובי. במהלך [[תקופת אדו]] החלו השרוולים להתארך, במיוחד בקרב נשים לא נשואות, ואף האובי נעשה רחב יותר ובעל סגנונות קשירה שונים שנכנסו לאופנה. באותם הימים, נהגו ללבוש את הקימונו סמוראים בעיקרם, שכן עבורם היה הקימונו משמש כלבוש רשמי או לכל הפחות בתור לבוש נוסף מתחת לשריון הסמוראי. או-אז היה לרוב מדובר בקימונו פשוט או בעל עיטורים שהיה ברשות המשפחה או הכוח הצבאי שאל אנשיו השתייך הסמוראי.
למן תקופה זו נותרה צורתו הבסיסית של הקימונו במהותה בלא כל שינוי, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים. כיום, בימינו אנו, משמשות תלבושות הקימונו על פי רוב בתור מלבושים לאירועים מיוחדים הנלבשים בעיקר על ידי נשים. גברים אפשר יהיה למצוא לבושים בקימונו בעיקר בחתונות, [[טקס תה יפני|טקסי תה]] ובאירועים אחרים הנושאים אופי בעל יחוד או היבטים רשמיים שונים ומגוונים. את הקימונו אפשר אף למצוא על גופם של גברים, כמו גם נשים, בכל האמור בסוגי ספורט מסוימים, דוגמת [[קנדו]]. פעמים רבות, ניתן יהיה לזהות מתאבקי [[סומו]] מקצועיים הלבושים קימונו, וזאת בשל העובדה שחלק מדרישות התפקיד שומה עליהם ללבוש ביגוד יפני מסורתי כל אימת אשר יופיעו בפרהסיה. נוסף על כל זאת, מעטות הן הנשים המבוגרות ועוד פחות מכך הגברים אשר עודם ימצאו לובשים את הקימונו על בסיס יומיומי.
בשנות האלפיים עומדות לרשותם של חובבי הקימונו ביפן סדנאות והשתלמויות בהן המשתלם ימצא למד היאך יש לעטות את הקימונו על גופו. השיעורים יקיפו את היבטי בחירת הדוגמאות והבדים המתייחדים לכל אירוע ואירוע ולכל עונה ועונה במרוצת השנה, וכן את רזי התאמת אבזריו ומלבושיו התחתונים של הקימונו אל הקימונו עצמו. עוד תלמדנה את תורת ברירת שכבות המלבושים התחתונים על פי משמעויות עדינות, העדפת וקשירת האובי ותחומים רבים נוספים בעלי זיקה ישירה לקימונו. ישנם אף מועדונים המוקדשים לתרבות הקימונו. באחד הנודעים שבהם, קימונו דה גינזה, תוכל להשתתף במפגשים חברתיים ובטיולים ברחבי [[טוקיו]] בעודכם עוטים את הלבוש המסורתי.
== טקסטיל ==
| |||