זיוף תעודות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט', אין בינוויקי |
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
'''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון לייצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או ל[[הונאה|הונות]] וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.
זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם ב[[התחזות]] - בין אם כחלק מ[[גניבת זהות]], ובין אם כאמצעי להשגת טובות הנאה. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף של [[תעודת זהות]] ב[[ארצות הברית]] כאמצעי לרכישת [[משקה חריף|אלכוהול]] (שאינו מותר מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום בית ספר (למשל [[תעודת בגרות]]) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. [[מרדכי קידר]] למשל הודח מלימודי המשפטים ב{{ה|אוניברסיטה העברית}} לאחר שהתגלה כי זייף את תעודת הבגרות שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) [[יוסף בא-גד]] כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד לראשות הממשלה.
במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת הפעילים נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]" או בשמות בדויים למשל על ידי זיוף [[תעודת ייחוס ארי]]. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית ברלין ול[[קנצלר]] גרמניה המערבית, כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפת הכבושה, לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבא צרפת ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת המוסד לעלייה ב'.
| |||