אפקט מסבאואר – הבדלי גרסאות

==תאור התופעה==

[[קובץ:Mossbauer 51Fe.png|ממוזער|שמאל|250px]]

 

ניתן למצוא את כמות האנרגיה בגוף הנרתע משימור תנע: <math>|P_R|^2 = |P_\gamma|^2 \,</math>, כאשר P_R הוא הרתע של האטום הפולט (הנרתע), ואילו P_γ הוא התנע של הפוטון הנפלט. הצבת גודל זה במשוואת האנרגיה תיתן : <math> E_R = \frac{P_R^2}{2M} =\frac{E_\gamma^2}{2Mc^2}</math>, כאשר השתמשנו בקשר <math> E_\gamma=P_{\gamma}c </math> עבור הפוטון.

במוצק, הגרעינים קשורים במבנה של סריג ולכן תהליך הרתיעה שונה: הסריג כולו נרתע, אך מכיוון שהמסה שלו גדולה מאוד יחסית לאטום, אנרגיית הרתע היא זניחה. עם זאת, אנרגיה של תהליך דעיכה יכולה לקבל תוספת או להיגרע באמצעות תנודות בסריג, שמתוארות באמצעות [[פונון|פונונים]]. אפקט מוסבאואר מתרחש מכיוון שקיימת הסתברות סופית שדעיכה תתרחש ללא מעורבות פונונים. לכן, עבור חלק מהאירועים האנרגטיים (שנתון על ידי [[פקטור למב-מוסבאואר]]), הסריג כולו מתפקד כגוף הנרתע ואירועים אלה הם בפועל חסרי רתע. במקרים אלה, מכיוון שאנרגיית הרתע היא זניחה, קרינת הגמא הנפלטת היא בעלת אנרגיה מתאימה לבליעה חוזרת על ידי אטום אחר ותהודה יכולה להתרחש.

 

 

מעברים אופטיים ללא פונונים הוא תהליך אנלוגי לאפקט מוסבאואר, שניתן לצפות בו ב[[כרומופור]]ים בסריג בטמפרטורות נמוכות.