שנת הכז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הגהה: זכרים ונקבות
שורה 22:
*בשנה מסוג הכז חל [[ראש חודש]] ב[[שבת]] שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת, ראש חודש [[ניסן]] חל בשבת וראש חודש [[אלול]] חל בימים שבת וראשון.
* [[צום גדליה]] נדחה ליום ראשון, [[עשרה בטבת]] חל ביום חמישי, [[תענית אסתר]] חלה ביום רביעי, [[תענית בכורות]] מוקדמת ליום חמישי, ו[[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] נדחים שניהם משבת ליום ראשון.
* [[חנוכה]] חלהחל בימים רביעי עד רביעי, הדלקת נרות ראשונה היא ביום שלישי בערב.
*[[טו בשבט]] חל ביום רביעי.
* [[פורים]] חל ביום חמישי וב[[ירושלים]] ביום שישי.
שורה 32:
==קריאה בתורה והפטרות==
 
בשנת הכז יש הבדל בקריאות בין [[ארץ ישראל]] לחוץ לארץ, בגללכי שהיוםהיום השמיני של פסח, הנחוג רק בחוץ לארץ, חל בשבת. אי לכך, החל מכ"ב ניסן ועד סוף חודש אייר, יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בפרשות הנקראות. הפער נסגר כאשר ב[[ארץ ישראל]] קוראים את [[פרשת בהר]] ו[[פרשת בחוקותי]] בנפרד, בעוד בחוץשבחוץ לארץ מחברים אותםאותן.
בשנת הכז לא קוראים כלל את [[פרשת וילך]], מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
 
בשנת הכז 51 שבתות כאשר בשלושהבשלוש מתוכםמתוכן לא קוראים פרשה בארץ ישראל: שבת [[יום הכיפורים]], שבת [[חול המועד]] [[סוכות]] ושבת של היום הראשון של [[פסח]]. בחוץ לארץ לא קוראים פרשה גם בשבת בושבה חל היום השמיני של פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ו[[פרשת וזאת הברכה]] נקראת ב[[שמיני עצרת]] שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות בהםשבהן קוראים פרשה (48, בארץ ישראל), מחובריםמחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים ומטות מסעי<ref>[http://www.geocities.com/CapitolHill/Senate/7854/limudtichon08 מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?], הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה</ref>. בחוץ לארץ מחברים גם את הפרשות בהר ובחוקותי.
 
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה: