זיוף תעודות – הבדלי גרסאות

'''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון לייצורליצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או ל[[הונאה|הונות]] וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.

זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם ב[[התחזות]] - בין אם כחלק מ[[גניבת זהות]], ובין אם כאמצעי להשגת טובות הנאה. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף של [[תעודת זהות]] ב[[ארצות הברית]] כאמצעי לרכישת [[משקה חריף|אלכוהול]] (שאינו מותרשאסור מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום [[בית ספר]] (למשל [[תעודת בגרות]]) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. [[מרדכי קידר]] למשל הודח מלימודי המשפטיםה[[משפטים]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית}} לאחר שהתגלה כי זייף את תעודת הבגרות שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) [[יוסף בא-גד]] כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד לראשותל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]].

במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת הפעילים נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]", או בשמות בדויים, למשל על ידי זיוף [[תעודת ייחוס ארי]]. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית [[ברלין]] ול[[קנצלר]] [[גרמניה המערבית]], כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפתב[[צרפת הכבושה]], לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבאל[[צבא צרפת]] ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת [[המוסד לעלייה ב']].

תופעת זיוף [[תעודת לידה|תעודות לידה]] עללמטרות מנת לזייףזיוף גיל (למטרותלצורך [[גיוס]] או [[הימנעות מגיוס]] לצבאל[[צבא]] למשל), דרישות להכרה ב[[אבהות]], דרישות להשתתפות ב[[ירושה]] והגדרת אדם המשתייך לקבוצהל[[קבוצה אתנית]] מופלית לרעה כמי שאינו משתייך לקבוצה זו, האיצה פיתוח אמצעים שונים (כגון [[חותמת|חותמות]]) במטרה להקשות על זיופיםפעולת הזיוף.

קיימים גם מקרים בהם רשויות רשמיות, או רשמיות למחצה, מזייפות מסמכים. זיוף של מסמכים למטרות פוליטיות אינו בהכרח זיוף תעודות זהות. בין היתר זייף [[המוסד לעלייה ב'‎]] סרטיפיקטים[[סרטיפיקט]]ים המאפשרים עלייה לפלסטינה בתקופהב[[תקופת המנדט]]. אחד המקרים הבולטים הוא "[[מתת קונסטנטינוס]]", מסמך מזויף, שנכתב כביכול על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] ומעניק לכנסייה את השליטה על [[האימפריה הרומית המערבית]]. במקרה מן השנים האחרונות, הציג [[שירות הביון והביטחון הצבאי (איטליה)|המודיעין הצבאי האיטלקי]] מסמכים על [[סחר באורניום בין ניז'ר ועיראק]] שהובילו ליצירת לגיטימציה ציבורית ל{{ה|פלישה לעיראק (2003)}}. מקרי פשיעה שלהם אחראים משטרים זוכים לעיתים ל"טיוח" המגובה במסמכים מזויפים. כך למשל זייף משטר [[יון אנטונסקו]] מסמכים העוסקים ב[[פרעות יאשי]] ברומניהב[[רומניה]] ב-[[1941]].

לעיתים קרובות משמש זיוף על ידי רשויות ל"[[תעמולה שחורה]]". יתכן כי מעשה הזיוף המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא זה של [[הפרוטוקולים של זקני ציון]]. ספר בדיוני זה הוצג כ"מסמך מקורי" המתעד את כוונותיהם של היהודים להשתלט על העולם, ושימש כחומר בערה ל[[אנטישמיות]]. המסמך חובר על ידי ה[[אוכרנה]], משטרת [[הצאר הרוסי]], על מנת להסית כנגד היהודים. במקרים אחרים משתמשים משטרים בזויףבזיוף מסמכים על מנת להביא לתוצאות פוליטיות רצויות מבחינתם. "[[מזכר טנאקה]]" היה בעל מטרות דומות: להציג את היפניםה[[יפנים]] כמנסים להשתלט על העולם.

במקרים אחרים מבצעים פוליטיקאים או גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים זיוף מסמכים על מנת לפגוע ביריב פוליטי. ב"פרשת [[ג'ול אמסטר]]" (ב-1949) זייף [[איסר בארי]] מסמכים שהצביעו על שיתוף פעולה בין הבריטים לבין אמסטר, איש סודו של [[אבא חושי]], וזאת עלכדי מנתלפגוע לשים גולל לקריירהבקריירה הפוליטית של חושי.