מושב בחיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבת מה |
||
שורה 1:
'''מושב בחיים''' (ב[[גרמנית]]: Sitz im Leben, נקרא גם '''מאחז בחיים''') הוא מונח ב[[ביקורת המקרא|מחקר המקרא]] שטבע החוקר [[הרמן גונקל]] ([[1862]] - [[1932]]) בהקשר לחקר הצורות (הסוגים) ה[[ספרות]]
מושג זה התקבל כמושג יסוד בחקר המקרא ואף מחוץ לתחום זה. ב[[בלשנות]], '''המושב בחיים''' מתייחס ל[[פרגמטיקה]].
==תורת הצורות והמושב בחיים==
הרעיון העומד בבסיס שיטתו של גונקל הוא שב[[ספרות המזרח הקדום]] בכלל, וב[[תנ"ך]] בפרט ישנה הקפדה על ייחודיות הצורות הספרותיות השונות למצבים חברתיים ונפשיים ספציפיים. לדעת גונקל, הצורות הספרותיות השונות בספרות המקרא התפתחו והתגבשו עוד קודם שעלו על הכתב כמקטעים בתוך מסגרת ספר תנ"כי זה או אחר. השקפות שונות, טקסים שונים ומציאויות חברתיות באו לידי ביטוי בצורות ספרותיות שונות - מזמורים, נאומים, סיפורים, שירים וכו'. על כן, גונקל סבר כי הבנת מהותם של טקסטים מקראיים שונים תלויה ביכולת ההפרדה בין הצורות השונות ובעמידה על גלגוליו של הטקסט מהשלב הראשוני האוראלי, ועד לצורתו הנוכחית באמצעות התחקות אחר התפקיד שמילאו הצורות השונות בחייהם של אנשי אותה תקופה. חיפוש זה מכוון לשאלה באילו הזדמנויות חוזרות סופרו או הושרו הקטעים השונים.
==יישומים==
גונקל עצמו יישם את תורת הצורות שלו בעיקר בהבחנה שערך במבוא שלו ל[[ספר תהלים]] בין סוגי המזמורים השונים שבספר זה - המנונים, מזמורי המלכת האל, תלונות, תודות ומזמורי מלך. כמו כן, החל בסיווג גם באשר לאגדות [[ספר בראשית]] וגם באשר למושבם בחיים של נאומים שונים ב[[ספרי נביאים]].
את דרכו של גונקל המשיכו תלמידיו ובהם [[הוגו גרסמן]] ו[[אלברכט אלט]] ([[1883]] - [[1956]]) אשר אימץ את שיטת החיפוש אחר המושב בחיים בהקשר של החוק המקראי, מתוך כוונה לעמוד באמצעות כך על שלבי התפתחותו.
{{קצרמר|תנ"ך}}
| |||