חלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מתוך המאמר שבקישור
אין תקציר עריכה
שורה 5:
בקרב האחרונים נידונה השאלה אם חלות היא מציאות רוחנית כלשהי, אולי [[אידיאה]], או שמא רק הגדרה הלכתית. בעיקר נידונה השאלה בדיני [[טומאה וטהרה]] - האם הטומאה אכן חלה במציאות על החפץ, או שהיא רק דרך התייחסות הלכתית.
 
כך למשל מסבירים האחרונים את חיוב שבית כליו ובהמתו, שהבעלות על הבהמה אינה רק צרור דינים אקראיים, אלא חלות של בעלות שגורמת שייכות עם הבעלים עד שמצריכה אותו להשבית אותםאותה. באופן דומה מוסברת העובדה שגם [[עבד]] שיש עליו רק "קנין איסור" ולא קנין ממוני, מזכה תשלומים מסוימים המגיעים לו - לאדונו. האחרונים מסבירים כי הבעלות על עבד אינה צרור התחייבות אקראיות מצד העבד, אלא דין וחלות עבדות הגורםהחל לעבדעל העבד להיות מציאות של עבד, וזהו הנקרא קנין איסור המששפיעהמשפיע על היחס בין האדון לעבד בהיבטים רבים.
 
פולמוס נוסף בעניין הוא האם חלות הוא דבר שיכול להימשך על פני זמן מרובה, או שהוא דבר שמתרחש באופן מיידי וקצר. השאלה מתעוררת לפי דעה של כמה מה[[אחרונים]], כי [[קידושין|המקדש]] אישה מעכשיו ולאחר ל' יום, או המוכר חפץ לחברו מעכשיו ולאחר ל' יום - כלומר, מבצע פעולה עכשיו במטרה שהשפעותיו יחולו בעוד זמן - משך חלות הדבר מתמשך על פני שלושים הימים. יש מהאחרונים שתוקפים בחריפות דעה זו, וסבורים כי כל זמן שלא חל דין משמעותי והלכתי כלשהו, אין כל תוקף לזמן החלות. יש המסבירים את המחלוקת בשאלה האם חלות היא דין מציאותי או דין הלכתי, ואם חלות היא דין מציאותי שייך שמתמשך למשך זמן מרובה, אך אם הוא רק דין הלכתי, אין לו כל מציאות וכל משמעות כל זמן שלא החל דינים הלכתיים.