ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות

א. האם דברי רבי יהודה מוסכמים, והוא בא להשלים פרט שלא הוזכר בדברי המשנה הסתמית ("תנא קמא"),<ref>שיטת ה[[רמב"ם]] {{משנה תורה|אהבה|ברכות|ו|יד}}, ראו בפירוש [[כסף משנה]] שם.</ref> או שהוא חולק על המשנה הסתמית?<ref>שיטת [[ארבעה טורים|הטור]] אורח חיים סימן רכח. כך סבר גם הרמב"ם בפירושו למשנה, במהדורה הראשונה של פירושו.</ref> לשון אחרת: האם המשנה שאמרה בתחילה "ימים" התכוונה גם לים הגדול, או רק לימים קטנים ורגילים? אם אכן זוהי מחלוקת, הרי שההכרעה המקובלת היא כדעת המשנה הסתמית, שמבטאת בדרך כלל את דעת רוב החכמים.

 

 

ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו [[הים התיכון|לים התיכון]], שהוא סתם "הים הגדול" [[מקרא|במקרא]] ובדברי חז"ל, או כוונתו ל[[אוקיינוס]] דווקא, שגודלו העצום מצדיק ברכה בפני עצמה?<ref>[[שו"ת]] [[הרא"ש]] כלל ד סימן ד.</ref>

 

קיים קשר בין שתי השאלות: אם רבי יהודה מדבר גם על הים התיכון - סביר יותר שדבריו שנויים במחלוקת, כי קשה להניח שהמשנה הסתמית שאמרה "ימים" התעלמה מן הים התיכון, שהיה הים המרכזי בתקופת המשנה.<ref>ה[[רא"ש]] בתשובתו שם קושר במפורש בין שתי השאלות, ומוכיח מן הדעה שרבי יהודה בא רק להוסיף שהמשנה הסתמית דיברה על האוקיינוס.</ref>

 

==הערות שוליים==