ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
ה[[ראשונים]] מפרשי המשנה ופוסקי ההלכה דנים על שתי נקודות:
 
א. האם דברי רבי יהודה מוסכמים, והוא בא להשלים פרט שלא הוזכר בדברי המשנה הסתמית ([[תנא קמא]]),<ref>שיטת ה[[רמב"ם]] {{משנה תורה|אהבה|ברכות|ו|יד}}, ראו בפירוש [[כסף משנה]] שם.</ref> או שהוא חולק על המשנה הסתמית?<ref>זו היא שיטת [[ארבעהבעל טורים|הטור]]הטורים ({{טור|אורח חיים סימן |רכח}}). כך סבר גם הרמב"ם בפירושו למשנה, במהדורה הראשונה של פירושו.</ref> לשון אחרת: האם המשנה שאמרה בתחילה "ימים" התכוונה גם לים הגדול, או רק לימים קטנים ורגילים? אם אכן זוהי מחלוקת, הרי שההכרעה המקובלת היא כדעת המשנה הסתמית, שמבטאת בדרך כלל את דעת רוב החכמים.
 
בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.<ref>{{משנה|ברכות|ו|א}}, על ברכת הירקות: "בורא מיני דשאים", ופירוש התלמוד {{בבלי|ברכות|מ|א}}, שלדעתו: "כל מין ומין - תן לו מעין ברכותיו" (התלמוד שם קובע שאין הלכה כמותו בנידון שם). [[תוספתא]] ברכות פרק ד הלכה ה.</ref> מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.<ref>[[הגר"א]] בחידושיו על מסכת ברכות, שם.</ref>