לילה על הר קירח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 28:
הרשימה הבאה מתווה את גלגולי המוזיקה של "לילה על הר קירח":
'''מיזם אופרה: "ערב חג יוחנן הקדוש" (1858)'''
דף נייר שנמצא כפי הנראה בין כתבי היד של מוסורגסקי מכיל את הדברים הבאים: "תוכנית האופרה "ליל יוחנן הקדוש", בשלוש מערכות, על פי הסיפור של [[ניקולאי גוגול|גוגול]], נכתבה על ידי פ. פ. בובוריקין, בנוכחות ובעזרת מודסט מוסורגסקי, יבגני מוסורגסקי וואסילי. עד להליכים: [[מילי באלאקירב]]. הקטע המוזר הזה, מיום 25 בדצמבר 1858, פורש כאות לכוונתו של מוסורגסקי לכתוב [[אופרה]] על נושא סיפורו הקצר של גוגול "ערב חג יוחנן הקדוש" (ברוסית: накануне Ивана Купала). הסיפור של גוגול מכיל את יסודות ה[[כישוף]], המופיעים גם בסיפורים אחרים בקובץ "ערבים בחווה ליד דיקאנקה", אבל אין בו, כפי שנטען לעתים קרובות, אזכור ל"שבת מכשפות". ייתכן שמוסורגסקי חיבר סקיצות תמאטיות למיזם הזה, אבל תוכניותיו לא הוזכרו.
נושא "שבת המכשפות", הנושא המרכזי בכל מיזמי "לילה על הר הקירח" הבאים, נלקח לכאורה ממחזה שאבד מאז, "המכשפה" (ברוסית:Ведьма, Ved'ma) מאת הברון גאורגי מנגדן, חברו לצבא של המלחין. בשנת 1860 הודיע מוסורגסקי לבאלאקירב, שהזמינו אצלו מערכה לאופרה בנושא זה. אלא שכמו במיזם הקודם, לא ידוע אם משהו אכן חובר ואם כן, אם הועבר למיזמים הבאים.
רימסקי-קורסקוב מצהיר בזכרונותיו ("רשומות חיי המוזיקליים"), שבראשית שנות ה-60' של [[המאה ה-19]] כתב מוסורגסקי גרסה של המוזיקה ל"לילה על הר קירח" ל[[פסנתר]] ו[[תזמורת]], בהשפעת "מחול המתים" של [[פרנץ ליסט|ליסט]]. עם זאת, הסברה היא, שמוסורגסקי לא שמע את יצירתו של ליסט לפני 1866, ובשלב זה כבר תיכנן את כתיבתה של הפואמה הסימפונית "ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" (ראו להלן). אין שום אות וזכר ליצירה לפסנתר ותזמורת מחוץ לזכרונותיו של רימסקי-קורסקוב, כך שההנחה היא, שהפרטיטורה אבדה או, מה שסביר יותר, מעולם לא נכתבה.
'''פואמה סימפונית: "ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" (1867)'''
בשנת 81866 ביטא מוסורגסקי במכתב אל באלאקירב את רצונו לךדון בתוכניותיו ליצירה "המכשפות", השם הלא-רשמי שנתן למוזיקה שלו ל"לילה על הר קירח".<ref>Calvocoressi, Abraham (1974: pg. 20)</ref>
בתחילת יוני 1867 החל לחבר את הגרסה התזמורתית ליצירה וסיים את ה[[פרטיטורה]] ב-23 ביוני (ערב יום יוחנן הקדוש). הוא תיאר את האירוע במכתב אל ולדימיר ניקולסקי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" שלי (שם טוב בהרבה מן "המכשפות") הנו, בצורה ובאופי, רוסי ומקורי; ואני רוצה לוודא, שהוא תואם בכל פרט ופרט לאמת ההיסטורית ולמסורת העממית הרוסית - אחרת לא יהיה טוב דיו. כתבתי אותו במהירות, ישר לפרטיטורה מלאה וללא טיוטות ראשוניות, תוך שנים-עשר יום. הוא תסס בתוכי ועבדתי יומם ולילה, כמעט בבלי דעת מה מתחולל בתוכי. ועכשיו אני רואה בתעלול המשובה שלי מוצר רוסי עצמאי, חופשי מן העמקות ומן השגרה הגרמנים, שצמח, כמו סאווישנה שלי, על אדמת ארצנו וניזון בלחם רוסי."}}.<ref>Calvocoressi, Abraham (1974: pg. 21)</ref>
עוד פסק - פסיקה שלא עמד בה, כפי שהתברר - שלעולם לא יעצב אותו מחדש: "יהיו חסרונותיו אשר יהיו, עמם נולד ועמם עליו לחיות, אם יחיה מכל וכל." לאחר שהשלים לבסוף את היצירה, דוכא מוסורגסקי עד עפר כאשר מדריכו מילי באלאקירב קטל אותה בביקורת חריפה. הפרטיטורה של "גרסה ראשונה" זו הושארה כאבן שאין לה הופכין ולא יצאה בדפוס אלא בשנת 1968.
'''אופרה לא גמורה: "מלאדה" (1872)'''
עיצובה מחדש של היצירה התבצע בשנת 1872, כשמוסורגסקי הכניס בה שינויים ועיבד את הרכבה ל[[מקהלה]] ו[[תזמורת]] כחלק מן המערכה השלישית, התרומה שהוטל עליו לספק ליצירה השיתופית, האופרה-באלט "מלאדה". בגרסה החדשה הזאת נועדה המוזיקה להוות בסיס לתמונת "לילה על הר טריגלאב" (ברוסית: Ночь на горе Триглав, Noch' na gore Triglav). מוסורגסקי מתייחס ליצירה זו תחת הכותרת "הלל לצ'ורנובוג" ברשימת היצירות שמסר לסטאסוב. אבל מיזם "מלאדה" היה מועד לכישלון ו"הגרסה השנייה" הזאת נזנחה יחד עם הראשונה.
'''אופרה לא גמורה: "היריד בסורוצ'ינצי" (1880)'''
"הגרסה השלישית" של היצירה, " מה שראה האיכר לאד בחלומו" (ברוסית: Сонное видение паробка, Sonnoye videniye parobka), באה לעולם כעבוטר שמונה שנים, כאשר המלחין חזר אל הגרסה השנייה (ראו "לילה על הר טריגלאב" לעיל) ושכתב אותה לתפקד כ"אינטרמצו חלום" באופרה שלו, "היריד בסורוצ'ינצי" (1874-80), יצירה שלא הגיעה לידי סיום עד מותו בשנת 1881. מוסורגסקי בחר במקור את סיום המערכה הראשונה של האופרה לשבץ בו את האינטרמצו הכוראלי שלו. כיום מקובל לבצע אותו בגרסת שבאלין (1930) של האופרה, שם ניתן לו מקום הגיוני יותר במערכה השלישית, מיד לאחר ה[[דומקה]] של האיכר לאד. נושא הדומקה משמש גם כאחד הנושאים העיקריים של הסיום השקט החדש בגרסה זו (המוצאת את דרכה גם אל תוך העיבוד של רימסקי קורסקוב), ויוצר בכך מסגרת מוזיקלית לאינטרמצו.
==הערות שוליים==
<div style="direction: ltr;">
<references />
</div>
[[קטגוריה:יצירות במוזיקה קלאסית]]
| |||