הבדלים בין גרסאות בדף "גורן"

נוספו 1,793 בתים ,  לפני 11 שנים
עריכת השינויים ומעט הוספות
מ (הרחבה שונה בעניין הגורן בימינו ומשמעותו המילולית, הקבלית וההסטורית.)
(עריכת השינויים ומעט הוספות)
ה'''גורן''' הוא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלם הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (בור)|גת]] דריכת ה[[ענב|ענבים]].
 
יש סבורים ש[[גדיש]] הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום<ref>משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."</ref>, אך יש סוברים שהגורן משמעותו גם ערמת החיטים עצמה<ref> הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."</ref>. בעברית העדכנית הגורן הוא ערימת החיטים, ומקומו הוא "מקום הגורן".
שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים<ref>לדוגמא בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.</ref>.
 
שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים<ref>לדוגמא בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.</ref>. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו<ref>לדוגמא רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זה בגדרה, ותיעוד מדוייק על מיקומו ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).</ref>.
 
הגורן הפך לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית הוא קנה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]].
כיום בישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים<ref>לדוגמא בישוב [[שדה בעז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[הנוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול. </ref>.
 
ב[[תורת הקבלה]] הגורן שימש במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן|גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.
 
ב[[חג הסוכות]] משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".
יש סבורים ש[[גדיש]] הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום<ref>משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה. הרמב"ם מסביר "הוא גדיש הוא גורן..."</ref>.
 
== הערות שוליים ==
==קישורים חיצוניים==
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=11532&kwd=767 גורן], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3253921,00.html טיולים בגרנות מחודשים או חדשים ברחבי הארץ] באתר ויי נט.
* [http://www.mapa.co.il/general/searchresult_locked.asp?textSearch=%F8%E7%E5%E1+%E4%E2%E5%F8%EF&first=1&MinX=0&MinY=0&MaxX=0&MaxY=0&MapEarthX=0&MapEarthY=0&MapZoom=0&CurrMapTab=1&CurrHeaderTab=1&MapType=&ImagesOption=&GeoSearchRadius=10000&CenterX=&CenterY=&GeoPOIName=&SourceX=&SourceY=&SourcePoint=&SourceAddInfo=&RSF_ViewState=&Filter=&FilterPath=&SubjectId=&textSearchWhere=%5B%E1%EB%EC+%E4%E0%F8%F5%5D&ResultsTargetOnMap=on רחובות המשמרים את מקום הגורן]
 
{{קצרמר|חקלאות}}